החודש
נפתחה בקולות תוכנית חדשה בשם ביתא (בבל ירושלים תל אביב),
שהיא פרי שיתוף פעולה הדוק בין פדרציית לוס אנג'לס לקולות. בבית המדרש של ביתא
נלמד יסודות שונים מעמודי התווך של העולם היהודי במטרה לייצר שיח שמשפיע על
המציאות, ונסייר שבוע בלוס אנג'לס. לרגל פתיחת התוכנית אשתף אתכם בכמה הרהורים על
יחסי ישראל-תפוצות בימינו.
במשך
שנים רבות התייחסו גופים ואנשים רבים במדינת ישראל אל יהודים שאינם חיים בארץ כמי
שכל תפקידם בעולם הוא לעזור לישראל. ההתרחשות היהודית החשובה והרצינית ביותר הקיימת
בעת הזו היא כינונה ועיצובה של מדינת היהודים, ועל היהודי בתפוצות מוטלת חובה
לסייע למאמץ זה בעיקר באמצעות ממון.
כבר
בשנת 1932 טען ביאליק בנאום בפני שליחים שעמדו לצאת למסע ביהדות התפוצות, שתרבות
יהודית שלמה ניתן לכונן רק בארץ ישראל ובמדינה שתקום בה. כך גם סבר בן גוריון שטען
שיהודי בגולה לא יכול להיות יהודי שלם. בימינו מבטא עמדה זו בצורה הנחרצת ביותר
א.ב. יהושע. יש יסוד גדול של אמת בטענות של האישים החשובים האלה- תרבות מלאה דורשת
ריבונות וקיבוץ גלויות. יחד עם זאת, זו האמת אך לא כל האמת.
חלקים
גדולים מיהודי ישראל נטשו את גישתו של ביאליק אשר דמיין חיים יהודים מלאים שבהם
ההיסטוריה, המורשת והספרות היהודית ממלאים תפקיד מרכזי. מרוב שכולם יהודים מסביב,
אינני צריך להשקיע ביהדותי. ביהדות ההלכתית הדבר בא לידי ביטוי בניוון וקפיאת
ההלכה ואילו אצל חלקים רחבים בציבור הכללי, הדבר בא לידי ביטוי בזניחת הלימוד
והעשייה היהודית. בארה"ב ומקומות אחרים ביהדות התפוצות, חל תהליך הפוך- הצורך
לבחור אקטיבית בכל יום מחדש את יהדותך ולשמור עליה בסביבה לא יהודית, יצר אפשרויות
מרהיבות לחיי תרבות ודת יהודיים.
בניגוד
לדברים שמבטא רבות א.ב יהושע, יהודים רבים מבינים שאולי בתיאוריה ניתן להיות יהודי
שלם רק בישראל, אך למעשה קשת רחבה של אפשרויות יהודיות חשובות נוצרת בחוץ לארץ.
בצד ההתנהלות היהירה שרואה את יהדות התפוצות כנחותה וככזו שכל תפקידה בעולם הוא
לסייע לישראל, נרקמו גם יחסים שונים בתכלית אשר בבסיסם יש כבוד גדול ליהדות
שמתפתחת בתפוצות ורצון להיות עימה בדיאלוג. יחסים אלו יסודם באמונה עמוקה שליהדות
התפוצות יש דברים רבים ללמוד ממה שמתרחש בריבונות היהודית הראשונה זה 2000 שנה, אך
גם ליהודי ישראל יש רבות מה ללמוד מהשקיקה התרבותית והדתית שמתרחשת ביהדות
חו"ל.
על
פי מחקר מקיף שפורסם לאחרונה (PEW Survey), 59% מיהודי ארה"ב משתייכים לתנועות יהודיות
ליברליות-פלורליסטיות (!), 30% לא משייכים עצמם לאף זרם ואילו רק 10% משייכים עצמם
לאורתודוכסיה (שאף היא שונה מאוד בארה"ב לעומת ישראל). רוב יהודי ארה"ב
חושבים שהמשמעות של להיות יהודי היא לחיות חיים מוסריים (69%) ולעשות למען צדק
ושוויון (56%). אגב, 42% מציינים שהומור יהודי משמעותי מאוד בזהותם. בישראל
התנועות הליברליות-פלורליסטיות חלשות בהרבה והגדרות הזהות שונות. על פי סקר מקיף
של הלמ"ס בקרב בגירים בישראל 43% מגדירים עצמם חילוניים, 23% מסורתיים לא
דתיים, 15% מסורתיים דתיים, 10% דתיים ו9% חרדים.
כמובן שלהגיד שרוב הישראלים חושבים שמשמעות יהדותם היא לחיות חיים מוסריים ניתן
רק בהומור יהודי.
חלק
גדול מהשאלות ששואלים את עצמם יהודים בארה"ב חשוב מאוד גם ליהודי הארץ - במה
אני מבטא/ת את יהדותי ומדוע היא חשובה באם אינני משתייך/ת לאף זרם דתי? מה הקשר
שלי לארון הספרים היהודי ולכל המורשת היהודית? כיצד יכול להיווצר שיח פורה ומלמד
בין הזרמים השונים בתוך היהדות? כיצד אשמור על ערכיי ההומניסטיים והפמיניסטיים ואשאר
מחובר/ת ליהדותי? באיזו מידה היהדות היא תרבות לאומית (22% מיהודי ארה"ב
מגדירים את עצמם כחסרי דת וכיהודים על פי מוצא ותרבות. 62% סבורים שלהיות יהודי זה
בעיקר עניין של מוצא) ובאיזו מידה היא דת? בשורה התחתונה- מדוע להישאר יהודי/ה
במובן העמוק של יהודי/ה ולא רק בהגדרת מוצא שאינני שולט/ת בה?
שאלות
אלו ואחרות הם בסיס לדיאלוג חשוב בין יהודים בארץ ובעולם. למעלה מזה, קשה לעסוק
ברצינות בשאלות אלו בלי לקיים את הדיאלוג הזה. לאור זאת הקמנו עם פדרציית לוס
אנג'לס את תוכנית ביתא הכוללת בצד הלימוד הבית מדרשי הרגיל בקולות, דיאלוג עומק עם
יהודים ב L.A. אני תקווה שזו
ראשיתה של מגמה בבית המדרש שלנו המבקש לפגוש בה בעת את תורת ישראל ואת עם ישראל
החי והשוקק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה