פרשת משפטים: עבדות בישראל של שנות האלפיים

כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם, אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ (שמות כא, ב-ד).

כאשר התורה מדברת על עבד כוונתה לאדם אשר נקנה על ידי זולתו ועכשיו עליו לעשות את כל מה שיאמר לו אדונו כמעט ללא הגבלות. עבדות זו כוללת אפילו הפריית שפחה השייכת לאדונו, ויתור בכפיה על ההורות, והפיכת הילדים לעבדים ושפחות בעצמם. עבדות אכזרית מעין זו קיימת עדיין בכמה מדינות בעולם, ולצערנו דבר דומה לה נמצא גם במדינת ישראל בתחום המזעזע של סחר בנשים. יחד עם זאת, תופעת העבדות כחוקית ומקובלת כבר אינה נפוצה במקומותינו ואנו נוהגים לייחס את המילה עבדות לתופעות קלות יותר, אם כי חמורות בפני עצמן, של ניצול עובדים ושלילת זכויותיהם.

מהותו של מושג העבדות היא שעבודו של אדם אחד לאדם אחר. אומנם במציאות האנושית אין חירות מוחלטת מהתערבות של הזולת בעניינך, ולפיכך כל אדם הוא קצת משועבד, אך ככל שחירותו תיגזל ממנו יותר כך הוא יתקרב יותר למצב של עבדות. כיצד נתייחס לתופעה של אדם אשר לכאורה חופשי מהתערבות הזולת אך מישהו שוטף את מוחו ושולט בו בדרך זו?

התבגרותו של אדם כרוכה בהבנה שחלק מרכזי ממחשבותיו ואמונותיו הוטמעו בו על ידי אחרים והם לאו דווקא משרתים אותו ואת התפתחותו האישית. כאשר אני אוחז באמונות ודעות שלמעשה משעבדות אותי ומדכאות אותי, הרי שזו עבדות תודעתית, או בשפתו של מרקס- תודעה כוזבת. אנו מוצאים שאנשים מטמיעים רעיונות זרים בצורה כל כך עמוקה, שכדברי שפינוזה הם ממש נלחמים על עבדותם כאילו הייתה תשועתם. תרבות הצריכה מדגימה זאת בצורה עוצמתית. כמה אנשים אתם מכירים שעובדים קשה מבוקר עד ערב בעבודה שהם כלל לא אוהבים ולא חשים בה סיפוק וכל זאת כדי להצליח לקנות פלזמה גדולה יותר וריצוף שיש מהודר יותר? 

כולנו נתונים להשפעות מעצבות של מבני כוח חברתיים. אליטה מצומצמת שחברים בה בעלי הון ופוליטיקאים קובעת מה נקרא בעיתון, מה נראה בטלוויזיה, מה נלמד בבית הספר, איזה פרסומות יקיפו אותנו בכל אשר נפנה, מה יהיו החוקים שיעצבו את חיינו, מה מנומס ומה חצוף, מה תרבותי ומה ברברי, מהם הערכים שיש לשאוף אליהם ומה נחשב להצלחה בחיים. חישבו על כל הדברים שמשפיעים על אדם בחייו ותגלו שרובם הגדול נשלטים על ידי אליטה מאוד מצומצמת. כפי שציין מרכוזה, חלק גדול מהצרכים היומיומיים שאנו חשים, מוכתבים למעשה על ידי החברה והם צרכים כוזבים. אלו צרכים שמילויים גורם לנו לעונג רגעי, אך הם למעשה חלק ממערכת הדיכוי של הפרט.

כדי שאדם יכריע האם הצורך שהוא חש והדעה שהוא אוחז בה הם כוזבים או לא, עליו תחילה להיות מודע ללחצים המופעלים עליו. "אין שחרור בלא תודעת העבדות" (הרברט מרכוזה, האדם החד מימדי). עלינו להבין שאנו נתונים להשפעות עוצמתיות ולשאול את עצמנו תמיד – את מי ואת מה משרתים מעשיי ואמונותיי. אחרי שנבין את מבני הכוח השולטים בנו, עלינו לשאוף להכיר מגוון רחב של דעות ואמיתות. הפלורליזם הוא אחד האמצעים המרכזיים וההכרחיים לשחרור. ככל שאדם חי בסביבה פלורליסטית יותר, ככל שהוא נתון ללחצים מכיוונים מגוונים יותר, כך הוא נתון פחות לשעבוד תודעתי. בחברה שבה אוטמים את האדם בפני ריבוי דעות ודרכי חיים, ומכתיבים לו מיום לידתו אמת אחת מוחלטת, נוצרת עבדות תודעתית של ממש.

הדוגמא הבולטת ביותר לכך בישראל דהיום היא זו של הציבור החרדי בכלל והנשים שבו בפרט. אשה חרדית מחונכת מילדותה לכך שתפקידה המרכזי בחיים הוא להביא ילדים, לשרת את רצון בעלה ולתחזק את הבית. אין לה תפקידים ציבוריים, היא מודרת לתפקיד של צופה ברוב הריטואלים הדתיים ועל פי רוב אפילו לימוד התורה נמנע ממנה. בדרך כלל, היא גדלה אל תוך השעבוד הזה בשמחה ומכריזה פעמים רבות בבגרותה כי היא אוהבת את חייה, מאושרת ומאמינה בכל ליבה שהיא ממלאת את ייעודה בחיים. ניתן להשוות זאת לאותו עבד בתורה אשר אומר "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" (שמות כא, ה).

אנשים יכולים להיות מאושרים בעבדותם. לחיות בתודעה כוזבת אך לשמוח בחייהם. עובדה זו מעלה שאלה קשה- האם יש להיאבק על חופש של אנשים גם כשהם מרוצים מעבדותם? התורה אומרת לנו שלפחות יש ליידע אותם שמשהו לא בסדר בעבדות. אם העבד רוצה להישאר עבד יש לבצע בו מום סמלי ולרצוע את אוזנו– "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ" (שם, ו).

עלינו להפיץ את רעיון החופש ואת ריבוי הדעות לכל עבר, גם לחברה החרדית המסתגרת. המאבק לחירות ולחופש הוא לב ליבו של המאבק האנושי. הרוח האנושית נמצאת כל ההיסטוריה במסע אל הדרור. גם כאשר בעלי כוח מצליחים להשתלט עלינו עד כדי תודעתנו הפנימית ביותר, וגם כאשר אנחנו חשים מאושרים בבית הכלא של התודעה, עלינו להמשיך ולעשות הכל למען שחרור האדם.