יום שישי, 1 ביולי 2022

שאלה תשובה

בתקופה האחרונה זכיתי להשתתף בשני דיאלוגים מתועדים, האחד בכאן 11 בתכנית "שאלה תשובה" והשני בגלי צה"ל בתכנית "ספרים רבותי ספרים". 


התכנית 'שאלה תשובה' הפגישה אותי עם במאי הטלויזיה החרדי אורי גרודר. אורי חי חיים חילוניים ושינה את אורחות חייו בשנות השלושים שלו. כיום הוא חסיד ברסלב. אני גדלתי במשפחה מסורתית ולמדתי בבתי ספר דתיים ועשיתי את המהלך ההפוך, מהלך החילון. בתכנית אנחנו מספרים קצת מהסיפור שלנו, מדברים על פרשת השבוע, עוסקים במהי מחלוקת ומהו דיאלוג ומנסים לקיים אחד כזה. מוזמנות ומוזמנים לצפות באתר כאן11 או ביוטיוב


בתכנית "ספרים רבותי ספרים" בגל"צ זכיתי לדיאלוג מעניין עם ציפי גון גרוס על ספרי "מה למעלה מה למטה". ניתן להאזין להקלטה ביוטיוב או בפודקאסט "קולות של רוח".

מקווה שתהנו
  


יום שבת, 18 ביוני 2022

מאחורי הקלעים של השלטון המקומי (חלק ב)

מחברים דמוקרטיה לחיים - פרק חדש! 

כיצד קורה שאנחנו בוחרים בקלפי ואז מגיעה שרת הפנים ושולחת הביתה את מי שבחרנו בהם? מהי מועצה לעומתית? באיזה אופן קשרים במשרדי הממשלה מסייעים לראש/מנכ"ל רשות להשיג הישגים? מה ההבדל בין רשות מקומית שנמצאת בתוך הקו הירוק וכזו שנמצאת מעבר לו? למה בכלל א.נשים רוצים להיות ראשי רשויות ולהיות נתונים לכל המאבקים האלה? ואיך התחושה להשקיע קדנציה שלמה מבוקר עד בוקר ואז להפסיד בבחירות?

כל השאלות הללו מופיעות בפרק ההמשך של השיחה גלוית הלב שקיימתי עם שלומי לנגר, מנכ"ל מועצת בית אריה-עופרים שהיה בעברו גם ראש מועצת אורנית. 

ניתן להאזין במגוון יישומים ובהם: אתר הפודקאסט, גוגל פודקאסט, ספוטיפיי, אפליוטיוב

יום שלישי, 31 במאי 2022

מאחורי הקלעים של השלטון המקומי (חלק א)

מדוע יש כאלה שרואים בראש הרשות שריף כל-יכול? הכיצד זה שאיש עם עוצמה כה רבה פוחד מהתושבים שלו? ומה בכלל ההבדל בין מועצה לעיריה, בין מנכ"ל לראש רשות ובין מחזיק תיק לראש אגף? במסגרת ההסכת החדש של המכון הדמוקרטי, מחברים דמוקרטיה לחיים, נפגשתי לשיחה פתוחה עם שלומי לנגר, מהבודדים בישראל שכיהנו כראש רשות ולאחר מכן כמנכ"ל מועצה. אורחת: מיכל בן זקן, מנחה במכון הדמוקרטי. 

מוזמנות ומוזמנים להאזין ולהעביר הלאה.

להאזנה בספוטיפיי

להאזנה בגוגל פודקאסט

להאזנה באפל

להאזנה ביוטיוב

יום רביעי, 25 במאי 2022

פרק ראשון בהסכת חדש: מחברים דמוקרטיה לחיים

שמח לבשר על הסכת חדש בהגשתי: מחברים דמוקרטיה לחיים - הרעיונות והכלים של המכון הדמוקרטי.

בפרק הראשון שוחחתי עם סיגל וסר, מי שמנהלת איתי את המכון, על שאלת היסוד: באיזו חברה ישראלית אנחנו רוצים לחיות ואיך התשובה קשורה למושג "דמוקרטיה". בהמשך הפרק הצטרף לשיחה בני פריץ, מי שחי בתוככי החברה החרדית, על השאלה כיצד החזון הזה פוגש חברות שמרניות ודתיות יותר. הפודקאסט זמין בכל יישומי הפודקאסטים המוכרים בחיפוש המילים: "מחברים דמוקרטיה לחיים", ובאתר המכון הדמוקרטי. מוזמנות ומוזמנים להאזין ולהגיב. 

 



יום ראשון, 27 בפברואר 2022

יצא לאור ספרי "מה למעלה מה למטה"

שמח לבשר לכל קוראות וקוראי הבלוג שספרי ששמו כשם הבלוג "מה למעלה מה למטה" ראה אור במסגרת סדרת "פרשנות ותרבות" של הוצאת כרמל,  וניתן לרכוש אותו בחנויות הספרים, באתר הוצאת כרמל או ישירות ממני אם אתם באים לאסוף אותו.

לפני שנה הרגשתי שסיימתי, שהוא מוכן. מעל חמש עשרה שנות כתיבה מקופלים בספר אחד ולו ארבעה שערים. החלטתי על תכנית פעולה: תחילה אשלח אותו לפרופ' אבי שגיא שעורך את הסדרה "פרשנות ותרבות" בהוצאת כרמל; אחרי שבועיים אתזכר אותו; אחרי שהוא ידחה את הספר או יחזיר את כתב היד עם מיליון הערות, אחליט מה הלאה... 

ביד רועדת שלחתי את המייל. בבוקר שאחרי חיכתה לי הודעה מפרופ' שגיא – הוא כתב שקרא את הספר במהלך הלילה וישמח לפרסמו במסגרת הסדרה. מודה, התרגשתי.

אז שנה חלפה והספר יצא לאור ואתם ואתן מוזמנות ומוזמנים להזמין אותו.

מה יש בספר? השער הראשון שלו מציב תפיסת עולם חילונית, הומניסטית ויהודית. אני חושב שיש בו כמה חידושים ובצידם עשיית סדר בדברים שטובים ממני כתבו עליהם. בשער זה משולבות גם שיחות שלי עם אבי שגיא, שי זרחי, דוב ברקוביץ ופנינית רוסו-נצר המופלאים, והצצה להגותם של ענקים כמו ביאליק, ברנר, פרום, פראנקל, לאה גולדברג ורוזה לוקסמבורג; השער השני הוא אסופת מסות שבהם אני מתמודד עם כמה מאתגרי התקופה באמצעות השקפת העולם שהוצגה בשער הראשון. למשל השיח ברשתות החברתיות ושיימינג, סיכול ממוקד, שבת והניסיון לייצר ברית בחברה הישראלית; השער השלישי מורכב ממאמרים קצרים על פרשיות ספר בראשית שבתוכם אני שוזר כמה רעיונות בנוגע למגוון סוגיות חיים. ובסוף... בסוף יש חלק מאוד חושפני שהתלבטתי אם להכניס לספר.

החלק האחרון של הספר הוא סיפור ההתבגרות האישי שלי. כתבתי אותו בגיל 22 (!). בשנים שחלפו הראיתי אותו לכמה א.נשים וכולם הגיבו בהתרגשות רבה. אני נוגע שם בצורה פתוחה באהבה, משפחה, מיניות, תהליך עזיבת הדת, הרהורים במגוון תחומים והכל על רקע אירועי מפתח בחברה הישראלית שבמרכזם רצח רבין. התלבטתי התלבטתי ובסוף החלטתי שההגות לא תהיה שלמה בלי הסיפור האישי הפתוח – הגיעה העת לשחרר גם אותו לאוויר העולם. הוא חיכה מספיק.

שלכם

ליאור





יום שני, 17 בינואר 2022

קולות של רוח - פרק פרידה על פרידה

 קולות של רוח - פרק 86 - פרידה

אחרי שמונים וששה פרקים הגיעה העת להיפרד מ'קולות של רוח'.

כפי שרובכם יודעים, התחלתי החודש תפקיד חדש כמנכ"ל שותף של המכון הדמוקרטי, ובעקבות כך הפודקאסט יוצא להפסקה ארוכה ויתכן שקבועה. החלטתי להקדיש את הפרק האחרון למושג הפרידה, ולאחת המשוררות האהובות עלי - לאה גולדברג. אפילו הקלטתי אותו בתאריך של יום פטירתה אז יצא סמלי... בנוסף, יש בפרק גם מעין סיכום של שלוש השנים בהן הפודקאסט הוקלט.


תודה שהייתם חלק מהמסע הזה, שהיה עבורי מרתק ומרגש, מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק הפרידה שנמצא כמו תמיד בכל יישומי ההסכתים, ביו טיוב ובאתר קולות, וכמובן לחזור אחורה לפרקים שהכי מעניינים אתכם. 

איך מוצאים את כל הפרקים? פשוט כותבים "קולות של רוח" בגוגל או בכל אפליקציית פודקאסטים או משוטטים ברחבי הבלוג הזה.

ומי יודע, אולי בקרוב אתחיל פודקאסט חדש במסגרת המכון הדמוקרטי...



יום חמישי, 6 בינואר 2022

אחד העם פינת ברדיצ'בסקי

קולות של רוח - פרק 85 - אחד העם פינת ברדיצ'בסקי

בחלק השני של מיני-סדרת "אחד העם פינת" מתארח רגב בן דוד לשיחה על המחלוקות בין אחד העם לסופר וההוגה מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. אז מה קודם למה - יהדות ליהודים או יהודים ליהדות? והאם יש כזה דבר מוסר לאומי? ומה ההשלכות לימינו? 


הפרק השמונים וחמישה, האזנה נעימה.




יום שני, 6 בדצמבר 2021

בין החנוכיה לפוליטיקה ולחברה בישראל

בתלמוד מופיעה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל בנוגע לשיטת הדלקת נרות החנוכה. בית שמאי סברו שיש להדליק בערב הראשון את כל שמונת הנרות ובכל יום להוריד נר אחד, עד להדלקת נר בודד בסוף החג. בית הלל סברו שיש להתחיל מנר אחד ולהוסיף בכל יום נר נוסף, עד להדלקת שמונה נרות בסיום החנוכה. יתכן שמאחורי מחלוקת לכאורה טכנית זו, מסתתר הבדל עמוק שניתן להבין דרכו טוב יותר את החברה והפוליטיקה הישראלית בימינו.

מאחורי דעת בית שמאי מסתתרת שיטה אשר גורסת כי בעצם יש רק תפיסת עולם ראויה אחת. יש לעיתים יופי ושברי אמת גם בדעות אחרות, אך בעומק ישנה רק תפיסה אחת. מה שנראה כריבוי אורות הוא רק אילוץ זמני, נקודה בדרך. המטרה של כל האורות היא להצטמצם בסוף לאור אחד. 

מאחורי דעת בית הלל מסתתרת תפיסה הפוכה. אני מתחיל מהאור הקטן שלי, מתפיסות העולם ודרכי החיים שגיבשתי, אבל יודע שיש יותר מתפיסת עולם אחת ראויה. המחלוקת אינה רק אמצעי לבירור הדרך האחת והבלעדית, היא לא הפגשת אור וחושך, אלא היא ביטוי נפלא לשורה של תפיסות חשובות ולקשת של אורות. המטרה של הלל היא להגיע לריבוי אורות שמאירים יחדיו, על אותה חנוכייה ישראלית.

פעמים רבות האוחזים בתפיסה השמאית משוכנעים שהאור הגדול והיחיד נמצא אצלם. תופעה זו מולידה קנאות וחרדיות שמאיימות על בסיס הדמוקרטיה. הקנאות מבקשת להשליט את תפיסותיה על כולם, היא מנסה להשתמש במערכת הדמוקרטית על מנת לכפות תפיסה של ציבור אחד על רעהו. הקנאות סבורה שבעשותה כך, היא בסך הכל מחדירה מעט אור לחייהם החשוכים של מתנגדיה; החרדיות חרדה לפגיעה באמת הקדושה שלה ולפיכך היא מקימה סביבה חומות ומסתגרת מאחוריהן. היא מונעת מהקהילה שלה עצמה את הכרת מגוון האורות. בל נטעה, בישראל יש גם דתיים חרדים וגם חילונים חרדים. אלה שומרים על עצמם מהשפעות מערביות, ואלה שומרים על עצמם מהשפעות יהודיות. במקביל, יש גם קנאות דתית וגם קנאות ליברלית-חילונית.

יתכן שהכרת קו השבר בין בית שמאי לבית הלל, בין הפעילות למען אור אחד לעשייה למען ריבוי אורות, יכולה להחליף את החלוקה הישנה של ימין ושמאל בפוליטיקה הישראלית. אולי קו השבר עובר בין מחנה האור האחד למחנה הריבוי, בין מחנה הקנאות והחרדיות לבין מחנה החנוכיה המשותפת.

בית הלל ניצח לשמחתנו בויכוח על הדלקת החנוכיה. הבה נפעל לאורו, נפעל למען הנהגה רוחנית ופוליטית שתפקידה יהיה להיות הַשַּׁמָּשׁ בחנוכיה הישראלית – להדליק בכל יום עוד נר, עוד אור, שהינו נפרד מהנרות שלידו ועדיין מהווה חלק משלם אחד גדול יותר. 

(מעריב, 6.12.21)


יום שבת, 4 בדצמבר 2021

אחד העם פינת הרצל

קולות של רוח - פרק 84 - אחד העם פינת הרצל

סדרה חדשה: "אחד העם פינת...". צלילה לרעיונות הגדולים של הציונות והרלבנטיות שלהם לימינו דרך אחד העם והמחלוקות שלו עם גדולי התקופה. 


בפרק הראשון - אחד העם פינת הרצל. ד"ר הרב יצחק בן דוד ואני בשיחה על המחלוקת שהסעירה את התנועה הציונית ועל השלכותיה לישראל של ימינו. אז אתם יותר אחד העמים או הרצליאנים? האזנה נעימה.

להאזנה במגוון יישומים נוספים: ספוטיפייאפליוטיוב, אתר קולותגלי צה"ל




יום שישי, 19 בנובמבר 2021

ממלכתיות מסורתית - שיחה עם הרב שי פירון

 קולות של רוח - פרק 83 - ממלכתיות מסורתית

עמותת 'קולות – ממעשה ללימוד למעשה', ובית יוצר ישראלי מיסודה של פנימה, חברו יחד ליצירת העונה החדשה שלנו ב'קולות של רוח', עונה שתעסוק ברעיונות העומק שמאחורי החברה הישראלית. בפרק הראשון של שת"פ זה מתארח הרב שי פירון, נשיא פנימה, ראש בית יוצר ישראלי ומי שהיה שר החינוך, לשיחה על ספרו החדש: "ישראל השלישית - בין ממלכתיות למסורתיות קווי יסוד להתחדשות ישראלית". 


ממלכתיות, לפי הרב שי פירון, מורכבת משלושה מישורים: יחס של כבוד והדר בין האזרחים ובינם למוסדות השלטון ובין נציגי המוסדות לאזרחים; מוסדות וחוקים שמתייחסים לכל קבוצה וכל אזרח בצורה שוויונית ומכבדת ושהאזרחים מתייחסים אליהם גם כך; ורעיון גדול או ערכים משותפים שמחברים את כולם. 

מסורתיות לפי פירון היא צורת חשיבה והתנהלות המורכבת משמרנות מסוימת המעניקה יחס של כבוד לעבר; מתינות; שימת החיים הריאליים במרכז; הכלה של השונה; והתנהלות שאינה נובעת מחרדה ולכן לא זקוקה לתקנות וסייגים רבים.

בחיבור של ממלכתיות מסורתית יכולה לטענת פירון המסורתיות לרפא את פצעי הממלכתיות, ויכולה הממלכתיות לרפא את פצעי המסורתיות. שוחחנו על זה ועל טענתי שיש למעשה שני סוגי מסורתיות בישראל וגם על עוד כמה דברים בפרק החדש. נותר רק להקליק ולהאזין :-) האזנה נעימה.

להאזנה במגוון יישומים נוספים: ספוטיפייאפליוטיוב, אתר קולותגלי צה"ל




יום רביעי, 27 באוקטובר 2021

שמיטה ויובל - על גבורה ודברים המסורים ללב

קולות של רוח - פרק 82 - שמיטה ויובל חלק ב

מדוע חשבו חכמים ששמיטה מצריכה גבורה, מה היא הקטגוריה של דברים המסורים ללב, מה ההבדל בין תנועת הנפש של השומט לזו של החסיד ומה חשב זאב ז'בוטינסקי על רעיון היובל? שמח להציג בפניכם את החלק השני והאחרון של מיני-סדרת השמיטה עם טאצ' אישי בסופו. ולמעוניינים מצורפים גם כמה מקורות שמוזכרים בפרק. האזנה נעימה.


--- "גבורי כח עושי דברו" (תהלים ק"ג) במה הכתוב מדבר? בשומרי שביעית הכתוב מדבר. בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד, שמא לשאר ימות השנה? ודין חמי חקליה ביירה כרמיה ביירה ויהבי ארנונא ושתיק (=וזה רואה שדהו בור, כרמו בור, ונתבע לשלם ארנונא ושותק), יש לך גיבור גדול מזה?  (ויקרא רבה, פרשת ויקרא א, א)

--- רבי עקיבא [עבד כשיטתיה] חמא חד איזמר כרמא [ראה אחד זומר את כרמו],  א"ל ולית אסור? א"ל לעקלין [לעשיית סלים] אנא בעי הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות (ירושלמי, שביעית, ד)

--- ז'בוטינסקי על רעיון היובל – 

המקרא מבקש לשמור על החופש הכלכלי, אך הוא גם בא לתקנו על-ידי מיני סייגים וסמים-שכנגד. הסייגים שבמקרא, קצתם (אלה דווקא שאינם מרחיקים לכת) ידועים לכל. העיקרי שבהם – ויום השביעי שבת לה' אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך". ועוד, מצוות פאה: "ובקצרכם את קציר ארצכם, לא תכלה פאת שדך לקצר, ולקט קצירך לא תלקט... לעני ולגר תעזב אותם". ועוד, מצוות המעשר – "קודש לה'". אלה הם הזרעים, שבמרוצת הדורות צמחה מהם כל אותה השיטה המורכבת שבימינו, שיטה של הגנה סוציאלית, של עזרת-גומלין חברתית, של הטלת מס על העשירים לטובת העניים.

[...] הרי כאן לפנינו תנופה נועזת להפליא של מחשבה ריפורמאטורית. בעצם, הרי זה ניסיון לקבוע עיקרון המחייב מהפכות סוציאליות לעיתים מזומנות.

עיקר ההבדל בין המהפכה המקראית לבין המהפכות הסוציאליסטיות הוא בכך, שהללו באות "אחת ולתמיד", ואילו מהפכת היובל – זה דינה, שתהא חוזרת ונשנית לעיתים מזומנות. על-פי התכניות שמקורן באידיאל הסוציאליסטי, ייקבעו באחד הימים סדרי-צדק בבעלות הקרקע (או בכלל, סדרי-צדק סוציאליים), ולאחר מכן יהא אסור להכניס בהם שינויים כלשהם. על-פי התכנית שבמקרא, ישמרו חיי הכלכלה גם לאחר היובל על חופש מלא של שינויים נוספים. הבריות יוסיפו לבקש עצות, לחבל תחבולות, להיאבק, להתחרות; מהם יתעשרו, ומהם יתרוששו; החיים ישמרו על דמותם כזירת התגוששות, ששם אפשר לנחול מפלה וניצחון, להראות יוזמה ולהכשל בה או להצליח. חופש זה יוגבל על-ידי שני סייגים בלבד. הסייג האחד (או ביתר דיוק: מערכת-סייגים שלמה) פועל בכל עת ובלא הפסק: יום אחד בשבוע אסור לעבוד, את פאת שדהו ואת עוללות כרמו יעזוב אדם לעניים, יגבה מעשר כ"קודש לה'"; אם נתרגם את כל אלה ללשון ימינו, הנה פירוש קביעת גבול וסדר לשעות-העבודה, ובדרך כלל, החוקים כולם בדבר הגנת העובד, כל צורות הביטוח הממלכתי של הפועלים, כל המסים הסוציאליים למיניהם. הסייג השני, או ביתר-דיוק: הסם שכנגד, למשטר החופש הכלכלי, הוא היובל. דומה, גרזן ענקי חולף כסופה מפרק לפרק מעל ליער אנוש, וכורת כל אותן הצמרות שגבהו מן הרמה הממוצעת; בטלים החובות, אדם שנתרושש מחזירים לו את רכושו, המשועבד נעשה בן-חורין; שוב מתכונן שיווי-משקל; התחילו במשחק מראשיתו, עד להפיכה חדשה.

[...] לו הייתי מלך, מחדש הייתי את פני ממלכתי על-פי תורת היובל!



יום חמישי, 30 בספטמבר 2021

אתגר השמיטה - על שליטה, אחווה וקיימות

קולות של רוח - פרק 81 - על אתגר השמיטה

עם כניסתה של שנת תשפ"ב שהינה שנת שמיטה, שוחחתי עם ידידי הרב הרפורמי והפעיל החברתי והפוליטי תמיר ניר, על הרלבנטיות העמוקה של רעיון השמיטה לחיינו בהיבטים של שליטה, יחס למוחלשי החברה וקיימות. 


השמיטה עלולה להיתפס כרעיון מיושן ולא רלבנטי. בטח שמיטת הקרקעות החקלאיות. מה לרובנו ולזה? במהלך הפרק אנחנו מבקשים לבחון את השאלה הזו ותוהים יחד מה הקרקע, השדה, של כל אחת ואחד מאתנו, כיצד נתרגל בעלות שיש בה שמיטה, כיצד מזין רעיון השמיטה רעיונות של צדק חברתי ואחווה וכיצד כל זה קשור לקיימות וסביבה? 

הפרק השמונים ואחד, זמין כרגיל בכל יישומי ההסכתים.

כולל - ספוטיפייאפליוטיובאתר קולותגלי צה"ל



יום חמישי, 9 בספטמבר 2021

שבת שובה: על גמישות הנפש

תרגיל מחשבתי: ביחרו שני מרכיבים בתרבות היהודית שמהווים לדעתכם את יסודותיה, שעליהם היא עומדת, שבלעדיהם לא תהיה זו עוד אותה היהדות. 

הבחירה קשה. מנהגים וערכים רבים מתקוטטים זה עם זה על הבכורה. סמלים, שפה, אמונה, מצוות עשה ולא-תעשה שכל אחת נראית חשובה מחברתה. ובכל זאת, ומבלי להתחייב שבעתיד אדבוק בדבריי אלה, אני בוחר בשני יסודות שקשורים בשבת הנוכחית.

היסוד הראשון הוא תשובה, האמונה באדם וביכולתו להשתנות ולצמוח, לשוב מעוונותיו, להרבות טוב. המילה "שובה" היא המילה הראשונה בפסוקים מספר הושע שעל שמם קרויה שבת זו: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲו‍ֹנֶךָ" (הושע יד, ב). 

דורות של פרשנים והוגים ניתחו את מושג התשובה ואנו נוכל רק לרמוז כאן על שתי דרכים מרכזיות שמצויות בהם: האחת מתחילה מהתבוננות פנימית בחטאיי, חשבון נפש קשה המאתר את הרע שבתוכי, תהליך הכרה בקשה שבנפשי, ומתוך כך חרטה ובושה שיובילו לסליחה וקבלה לעתיד, ליציאה למסע חדש; הדרך השניה מתחילה מהתבוננות פנימית בנקודות הטובות שבי, במעשים הטובים שזכיתי לעשות, ביופי וברכות שבתוכי. תהליך שמבקש לצמוח מהרכות עד שיגבר האור על החושך, יעלים את החטאים, ייתן לי כוחות של שינוי. אנו זקוקים לכל אחת מהדרכים הללו בזמנים שונים, ולעיתים באותה העת ממש.

היסוד התשתיתי השני של היהדות נמצא בהמשך הפסוקים שאנו קוראים בנביא הושע: "אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ". איסור עבודה זרה. החטא הגדול מכל החטאים: לשים את מבטחינו המוחלט במי שנראה לנו בעל כוח (אשור), להעריץ עוצמה ולתת ערך לחומרי ולצבאי (סוס), להתייחס לאחד או יותר מהדברים שיצרנו בעצמנו, כאילו הם אלוהים. מהמקרא ועד ימינו, דורות של הוגים ופרשנים ראו באיסור זה יסוד חמור ביהדות ובנפשנו. בואו נקשיב למקבץ מתוכם - 

רבי יוחנן: "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" (מגילה דף י"ג ע"א); רמב"ם: "כל הכופר בעבודת כוכבים מודה בכל התורה כולה... והוא עיקר כל המצות כולן" (הלכות עבודת כוכבים); אחד העם: "אלו בא לפנַי אותו גוי שבקש ללמוד כל התורה כולה כשהוא עומד על רגל אחת, הייתי אומר לו: לא תעשה לך פסל וכל תמונה – זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא" (על שתי הסעיפים); ברל כצנלסון: "די לה ליהדות בדבר אחד בלבד: כפירה בעבודה זרה! אני רואה בזה אחד הגילויים הגאוניים של המחשבה ושל האופי היהודי. אין התרבות היהודית מתחילה ב 'אני מאמין' גדול אלא במלחמה בעבודה זרה" (ערכים גנוזים); ישעיהו ליבוביץ: "עיקרה של האמונה באלוהים הוא, לא להאמין בדבר שאינו אלוהי, לא לקדש מה שנובע מצרכים, אינטרסים, מגמות, אידיאלים וחזונות של האדם, גם אם מבחינה אנושית אלה הם דברים נעלים, וכשדברים אלה נעשים מקודשים יש לשבור אותם" (קדוש קדוש ולא קדוש).

קשר עמוק מצוי בין תשובה לאיסור עבודה זרה, ולא לחינם כרך אותם הנביא הושע יחדיו. הפיכת דבר לאלוהים מנוגדת ליכולת האדם להשתנות. אם אני כפוף למה שיצרתי, בין אם בעולמות החומר ובין אם בעולמות הרוח, הרי שאני משועבד. התשובה ראשיתה בחירות. התשובה דורשת תמיד את היכולת לשבור את שנראה כקדוש. האלהת ערך או חפץ לא מסתדרת עם גמישות הנפש. פעמים רבות, עומק השיבה הוא שבירת עבודה זרה שבנפשנו. 

שנזכה לנפש גמישה ואוהבת.

[עלון קולות, 9.9.21, שבת שובה תשפ"ב]

יום חמישי, 2 בספטמבר 2021

יציאה בשאלה כחזרה בתשובה

קולות של רוח - פרק 80 - יציאה בשאלה כחזרה בתשובה

מתוך טקסט שכתבתי בגיל 22 ועומד לראות אור בקרוב בספר חדש - 

"צף בי זיכרון מהתיכון, 

אלוהים ואני, הדֵייט האחרון –  

חורף מושלג בגוש עציון, ומורי היקר מחליט: נוסעים לישיבה, ללמוד קצת, להתעורר, לספוג אווירה. כיתה של נערים על סף בחרוּת, עוד מעט שמונה עשרה, עוד מעט עצמאות.

אנחנו מתכנסים באחד האולמות, איש נפלא, חוזר בתשובה, עיניים שכולן ניצוצות ואהבה, שיחה.

בשלב מסוים אני לא יכול עוד. 

אני יוצא את החדר, ובחצי ריצה מטפס במדרגות בית המדרש, למעלה, לעזרת הנשים הריקה. שם אנחנו נפגשים.

ראשי עטוף בטלית, גרוני חנוק ודומע, אני מתקפל כולי אל תוך הבד, עוצם עיניים לחות וזועק: 'שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד'. 

רחש הלומדים המפלפלים בגמרתם אל תוך הלילה, צורב את אוזניי, צולף על פניי ואני מתיישר בתנועה איטית, כגבעול בחלוף הרוח. רגע אחרון של אינטימיות חולף. נשימתי שבה אליי, האתאיזם זוחל מכפות רגליי במעלה גופי עד אשר הוא מושיט לי יד ופושט מעל ראשי, בפעם האחרונה, את טלית התכלת עטוּרת הציציות. מבט אחרון נישא אל חלל בית המדרש ההומה. הלב חוֹבֵר לו אל ההיגיון ומשם אל הידיעה המוחלטת –  תם ונשלם."


כך מתחיל הפרק האחרון לשנה זו, פרק אישי יותר, שנע מהסיפורים האישיים של דבורה אלחדד ארושס ושלי לדיונים על פמיניזם ואמונה. 

מכירים את דבורה הנפלאה? היא הייתה ממובילות הפמיניזם הדתי הצעיר בישראל, והקימה את קהילת הפמיניזם הדתי הגדולה ברשת ואשר מוכרת כקבוצת הפדלחושיה – פמיניסטיות דתיות ללא חוש הומור. לאחרונה, בעקבות תהליך של חיבור עומק לעצמה ולאמת שלה, עזבה דבורה את חייה הדתיים וסגרה את הקהילה הגדולה שהקימה. בפרק אנחנו דנים במהלך הזה ובתובנה (השנויה במחלוקת כמובן) שלא יכול להיות באמת פמיניזם דתי.

דבורה ואני חשים שהתהליך המכונה 'יציאה בשאלה' היה עבורנו תהליך של תשובה, שיבה לאמת הפנימית שלנו. אז רגע לפני עשרת ימי תשובה החלטנו לשתף בתהליך הזה. תודתי העמוקה לדבורה. 

הפרק השמונים. מוזמנות ומוזמנים להאזין ואם תרצו אז גם להגיב במייל: lior.tal.sadeh@gmail.com


ואפשר להאזין לכל הפרקים גם ב - ספוטיפייאפליוטיובאתר קולותגלי צה"ל


יום שני, 9 באוגוסט 2021

אנליזה למושג התשובה

 קולות של רוח - פרק 79 - אנליזה של התשובה

יש משהו מאוד מתסכל בהתמודדות עם העצמי של פעם, עם ההוא שעשה טעות שבחיים לא הייתי עושה, ההוא שהוא אני. הוא אני? האם אדם אמור לשאת באחריות ולחוש אשמה על מעשים שעשה בעברו באם אלה מעשים שהוא כבר לא היה עושה היום? ואולי רק צריך לחוש סיפוק וגאווה על תהליך השינוי? 

השאלות האלו מעסיקות אותי שנים רבות ואני "מנצל" בדרך כלל את חודש אלול וראשית תשרי בכל שנה על-מנת לשוב אליהן. הקלטתי כבר עשרה פרקי תשובה (הקליקו לפלייליסט של כל העשרה - סאונדקלאוד, ספוטיפיי) שעוסקים בנושאי תיקון, שינוי פנימי, סליחה, אשמה וכו'. עשרה, כמניין הפרקים בהלכות תשובה של הרמבם, כמניין ימי התשובה של רה"ש עד יו"כ. את העשירי הקלטתי עם  נעם אורן לכבוד ראש חודש אלול הנוכחי.


נעם אורן הוא דוקטורנט לפילוסופיה שעוסק בפילוסופיה של הדת מנקודת המבט של הפילוסופיה האנליטית. נפגשנו לעשות אנליזה למושגי התשובה והאשמה ולמבט מחודש על הקשר בין תיקון עצמי לחירות. הרמב"ם, הרב דסלר, דרק פרפיט, סוזן וולף ואחרים עזרו לנו. הפרק השבעים ותשעה. מוזמנות ומוזמנים להאזין. לעוד מאמרים ופרקים על תשובה וסליחה הקליקו כאן.

ואפשר להאזין לכל הפרקים גם ב - ספוטיפייאפליוטיובאתר קולותגלי צה"ל



יום רביעי, 21 ביולי 2021

היפוך ההתגלות

בפרשת ואתחנן מזכיר משה לבני ישראל את רגעי ההתגלות הגדולים של הר סיני ואת עשרת הדיברות. "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְהוָה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְהוָה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְהוָה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ" (דברים ה, ד-ה). התגלות שבה האדם המפוחד עומד נרעד מול הנשגב. רגע של סמכות, רגע שבו העל-אנושי כופה את עצמו הר כגיגית על האנושי. האמנם?

אגדה תלמודית ידועה מספרת כך: "בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: ריבונו של עולם, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות" (בבלי, מנחות כט ע"ב). אלוהים עובד קשה לצייר כתרים לאותיות תורתו על-מנת שחכמים יוכלו לדרוש אותם. ומה ימצאו? שיא ההתגלות תלוי באדם ולא באל. לרוב המחוקק רוצה להיות מובן ככל הניתן, אלוהים רוצה ההפך. ואכן הסיפור ממשיך בכך שמשה נשלח במנהרת הזמן לבית מדרשו של רבי עקיבא ולא מבין את השיעור! תשוש ונדהם הוא שומע את רבי עקיבא מסביר לתלמידיו שמדובר ב... "הלכה למשה מסיני". 

אומרת הגמרא בירושלמי: "א"ר ינאי: אילו ניתנה התורה חתוכה לא היתה לרגל עמידה. מה טעם וידבר ה' אל משה? אמר לפניו: רבונו של עולם הודיעני היאך היא ההלכה, אמר לו אחרי רבים להטות, רבו המזכין- זכו, רבו המחייבין- חייבו, כדי שתהא התורה נדרשת מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור" (סנהדרין ד, הלכה ב). מדהים.

אלוהים לא אומר למשה כיצד לנהוג, אלא מעביר את הסמכות לבני האדם. משמעותה הגדולה של ההתגלות אינה בקבלת הנחיות מפורטות לחיינו, אלא בקבלת הסמכות לדרוש ולהכריע על-פי הרוב. כל דרש ודרש הוא התגלות של פנים חדשות. האדם מכריע מהו דבר האלוהים ועליו לעשות זאת כאילו הוא עומד פנים בפנים עם ה' המדבר אליו מתוך האש.

דברים אלה מתגלגלים לשיטת הרמב"ם שקבע: "כל דבר שתמצא בו מחלוקת בידוע שאינו קבלה ממשה רבינו" (משנה תורה הלכות ממרים פרק א הלכה ג). נסו למצוא דף ללא מחלוקת בתלמוד. דיוני התלמוד אינם שיקוף של מה שנאמר למשה, אלא מבטאים שיח אנושי. לכן בשיטת הרמב"ם הנבואה עצמה אינה התגלות מלמעלה למטה אלא מהלך אנושי טבעי של הגעה לאמת הגדולה. הנבואה היא "שלמות בטבע האדם" (מורה נבוכים, חלק ב, פרק לב).

במבוא למורה הנבוכים ממשיל הרמב"ם את הדברים לברק שמבריק. אנו הולכים בחושך ואז לפתע יש לנו התגלות, מעין אור גדול שנגלה לנו בלילה אפל. אנו שונים זה מזה בדרגתנו הרוחנית ולכן גם בתדירות ובבהירות בה אנו זוכים להגיע להברקות אלו. ההתגלות היא הפלא שכולנו חווינו מתישהו, כשלפתע הגענו לתובנה מדהימה, כשפתאום ירד האסימון, כשהברק הבריק.

בשלבים מאוחרים יותר יוציא בובר את ההתגלות מבדידותה ויכניס אותה אל מושג הקשר. "בכל מעשה של קשר, דרך כל מה שנהיה מולנו לנוכחות, אנו מביטים בכנף מעילו של ה'האתה' הנצחי, דרך כל אחד ואחד אנו חשים במשב רוחו" (אני ואתה, עמ' 89). ההתגלות מתרגשת עלינו במפגש אמיתי. כאן לא מדובר בברק שמבריק. "רגעי מפגש עילאיים אינם כברק בחשכה, אלא כירח עולה בלילה בהיר מלא כוכבים" (אני ואתה, עמ' 99). ואולי זריחת ירח זו היא כל העניין של חג האהבה.

הנה ההתגלות מתגלה מחדש.


יום חמישי, 15 ביולי 2021

ברל כצנלסון: מחוף לבית

קולות של רוח - פרק 78 - ברל כצנלסון: מחוף לבית

ברל כצנלסון - הוגה ומנהיג, אידיאליסט שהתנגד לאידיאולוגיה, מוביל דרך נבוך. רגע לפני תשעה באב נפגשתי עם רגב בן דוד לשיחה על דרכו והגותו של ה-הוגה של תנועת העבודה ההיסטורית, אשר חשש מחורבן ותלישות ושמשנתו רלבנטית מאוד להמשך בניית וריהוט הבית הלאומי בימינו. איך הופכים את החוף הזה לבית שהנפש אחוזה בו? 


מוזמנות ומוזמנים להקליק כאן ולהיחשף להגותו המרתקת של ברל.

ואפשר להאזין לכל הפרקים גם ב - ספוטיפייאפליוטיובאתר קולותגלי צה"ל



יום ראשון, 4 ביולי 2021

מחומה להינומה - מסה

משירה הנפלא של לאה גולדברג  שמשוררת "נִפְרַדְנוּ כָּךְ. הֵיטֵב, הֵיטֵב חָרָה לִי, הָעֲרָפֶל בֵּינֵנוּ כְּחוֹמָה" ועד לסוגיית אלו ואלו בגמרא. המאמר שלפניכם מבקש לעסוק ביכולת להפוך את הפרוד מחומה להינומה ואת המחלוקת מצרה למנוף. המאמר פורסם במגזין מכון מצפן - מאי-יוני 2021 - גיליון 6, בעריכת עוז רוטברט, חברות מערכת: הדס לוי וד"ר פנינית רוסו-נצר שגם התארחה בעבר באחד הפרקים המואזנים ביותר בפודקאסט.

ניתן להוריד את המאמר כקובץ PDF בקישור הזה או לקרוא בהמשך בתצורה של תמונות JPEG. 


ומהערפל בשיר לערפל בקורס - השבוע אתחיל ללמד קורס קצר בן ארבעה מפגשים בזום על מושג הערפל, שמנותח בתחילת המאמר, ועל שלושה מושגים נוספים: קדושה, התגלות וגאולה. הפרטים ורישום בקישור הזה

המאמר - 









יום חמישי, 24 ביוני 2021

רבנות מסורתית-ספרדית (והזמנה ללמוד יחד)

קולות של רוח - פרק 77 - רבנות מסורתית-ספרדית

[בסוף הטקסט - הזמנה ללימוד משותף]

אז מהי רבנות מסורתית-ספרדית? 


בחלק השלישי והאחרון בסדרה על מסורתיות ספרדית שוחחתי עם ד"ר דוד ביטון על המאפיינים המרכזיים של רבנות מסורתית לעומת רבנות אורתודוכסית, על דמותו והגותו של הרב יוסף משאש, על תפקידי הדין, השכל והזמן בפסיקותיו, על כוח ההיתר ועל מה קורה לערכי השלום והמתינות במפגש של רבנים אלה עם הזרמים הליברלים ועם החילוניות הישראלית.

ואפשר להאזין לכל הפרקים גם ב - ספוטיפייאפליוטיובאתר קולותגלי צה"ל

ובהזדמנות זו - שמח להזמינכם להירשם לקורס קצר עימי בחודש יולי, ארבעה מפגשים פרונטלים בהם אציע מבט חדש על ארבעה מושגי עומק: ערפל, קדושה, התגלות וגאולה. לפרטים ורישום הקליקו כאן.

יום חמישי, 10 ביוני 2021

אנשי הביניים: ז'קלין כהנוב והלבנטיניות

קולות של רוח - פרק 76 - אנשי הביניים: ז'קלין כהנוב והלבנטיניות

אנשי הביניים הלבנטינים אינם עשויים מקשה אחת, הם יוצרים זהות צבעונית ומורכבת המשלבת מזרח ומערב, מסורת ומודרניות, המשכיות וחדשנות, ויודעים לבקר בחריפות כל תופעה של עליונות וניצול. 


נפגשתי לשיחה עם יפה בניה על הגותה של ז'קלין כהנוב, מובילת תפיסת הלבנטיניות כזהות עשירה ומעוררת השראה, מהחשובות שבפמיניסטיות המזרחיות, ומי שהעמידה תמיד את האדם לפני העיקרון. החלק השני בסדרה על מסורתיות ספרדית-מזרחית. האזנה נעימה.

ואפשר להאזין לכל הפרקים גם ב - ספוטיפייאפליוטיובאתר קולותגלי צה"ל