לפני מלא שנים התגייסתי לגבעתי. בשבוע הראשון של הטירונות עשו לנו בוחן בראור לבחון את הכושר ההתחלתי שאיתו הגענו. אני פישלתי והוצאתי ציון נמוך... באמצע הטירונות, אחרי חודשיים של אימונים מפרכים, עשו לנו שוב את אותו הבוחן - "בראור אמצע" קראו לזה. גם הפעם לא כיכבתי, אבל שיפרתי משמעותית את הציון ההתחלתי. יום למחרת אסף מפקד הפלוגה רונן מרלי את כולנו, והודיע לנו ששני חיילים יקבלו שבת צ'ופר בעקבות הבוחן. הראשון הוא מי שהוציא את הציון הגבוה ביותר - המצטיין הפלוגתי. והשני היה… אני. אני! שהוצאתי ציון ממוצע אולי אפילו קצת פחות מזה. הסיבה הייתה שהצגתי את השיפור הגבוה ביותר בפלוגה. (אגב, אל דאגה, אומנם יצאתי שבת צ'ופר אבל בשבת אחריה כשכולם יצאו והיה צריך מתנדב תורן שישאר לשמירות, כל העיניים מיד הופנו אלי ולא הותירו לי ברירה…)
בפרשת וירא מסופר שאלוהים מחליט להשמיד את סדום ואז הוא אומר לעצמו שלא יפה להסתיר את זה מאברהם, בכל זאת הוא האבא של כל העם הזה שעומד לקום, אז הוא משתף את אברהם בתוכניות, והאיש המדהים הזה מעז לעמוד מול אלוהים ולהטיף לו מוסר - "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה לְהָמִית צַדִּיק עִם רָשָׁע וְהָיָה כַצַּדִּיק כָּרָשָׁע חָלִלָה לָּךְ הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט?!"
אחרי המילים האמיצות האלו מתחיל אברהם מעין מו"מ עם אלוהים ומוריד בכל פעם כמות הצדיקים שנדרשת כדי למנוע את השמדת העיר - אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר? ואחרי זה ארבעים ושלושים וכו' רגע נעשה זום אין על המילים "צדיקים בתוך העיר". המשך חכמה מבין מזה דבר מעניין - "אף אם הם אינם צדיקים בעיר אחרת, רק שלנגד אנשי סדום המה צדיקים".
המשך חכמה בעצם טוען שהמסר של אברהם הוא כזה - אתה מתכוון להשמיד את העיר כי כאשר מסתכלים על האידיאל של הצדק, על הטוב המוחלט, רואים שאין שם צדיקים. אבל אולי צריך לשנות את נקודת המבט. לא האם יש צדיקים בעיר מנקודת המבט של הטוב המוחלט אלא האם יש צדיקים בעיר מנקודת המבט הפנים-סדומית. האם יחסית למה שנהוג ומקובל בסדום, אפשר למצוא בעיר מספר צדיקים?
לכל אדם יש נקודת פתיחה. נקודת הפתיחה הזו נובעת משורה של גורמים - הגנטיקה שלנו, הבית שבו נולדנו וגדלנו, החינוך שקיבלנו, הנטיות האישיותיות שלנו וכמובן - השכונה, התרבות והסביבה שבה אנחנו חיים. אלה נתונים שלא תלויים בנו ולכן נכון לכנות אותם - נקודת פתיחה. כשאנחנו מסתכלים על הקיום האנושי אנחנו יכולים להרכיב את המשקפיים של הטוב המוחלט, של המצטיין הפלוגתי - המשקפיים האלה לא מתחשבים כלל בנקודת הפתיחה. אבל אנחנו יכולים להרכיב את המשקפיים של נקודת הפתיחה. לראות את האחר ואת עצמנו מול נקודת הפתיחה שלנו. זהו מבט שמכיל בתוכו מיד יותר חמלה, ובמובנים רבים הוא גם אמיתי יותר.
הדברים האלה כמובן לא מבטלים את האידיאל וההצטיינות. בסופו של דבר, כל אחד אמור לצעוד לעבר אותו טוב, מה שהוא לא יהיה, רק צריך לזכור שהצעדה לא יוצאת מאותה נקודה. לכן מרלי, כפרעליו, החליט בחוכמתו לשפוט את בוחן הבראור משתי נקודות מבט במקביל - נקודת המבט של הציון שאליו אמור לשאוף הלוחם המושלם, ונקודת המבט של השיפור המשמעותי ביותר שעשה חייל מול נקודת הפתיחה שלו.
[המאמר מבוסס על פרק 99 בהסכת מקור להשראה. הקליקו להאזנה]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה