יום חמישי, 29 באוגוסט 2019

יהודית ודמוקרטית - חלק ג - דמוקרטיה ביהדות

קולות של רוח - יהודית ודמוקרטית - חלק ג - דמוקרטיה ביהדות

האם יש מרכיבים דמוקרטיים במורשת היהודית?
באיזו מידה המרכיב היהודי של המדינה דורש הקרבות דמוקרטיות?
האם ניתן להיות נאמן למורשת היהודית, אפילו נאמנות אורתודוכסית, ולהיות באמת דמוקרט?



נפגשתי עם ד"ר משה הלינגר לשיחה על השאלות הללו. מוזמנות ומוזמנים להאזין בהקלקה כאן, או בחיפוש "קולות של רוח" בג"צ, בספוטיפיי, באייטיונס, בגוגל-פודקאסט, ביוטיוב ובמגוון נוסף של אפליקציות.

יום ראשון, 25 באוגוסט 2019

מהי מדינה יהודית? שיחה עם תהלה פרידמן

קולות של רוח - מדינה יהודית ודמוקרטית - חלק ב - יהודית

מהי מדינה יהודית?



שיחה עם תהלה פרידמן, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה לשעבר ומועמדת לכנסת מטעם כחול-לבן, על מודל מדינת היהודים ומודל מדינת היהדות. היכן נרצה שהמדינה תושפע מיהדותה ומתי נכון לכפות דברים מטעמים יהודיים?

מוזמנות ומוזמנים להאזין כאן או בחיפוש "קולות של רוח" באפליקציות של פודקאסטים, בגל"צ וביוטיוב.

יום שבת, 17 באוגוסט 2019

אז מהי בעצם דמוקרטיה?

קולות של רוח - יהודית ודמוקרטית - חלק א - דמוקרטיה

הפרק הראשון במיני-סדרה החדשה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בוחן את מרכיבי הדמוקרטיה המודרנית ובאמצעותם כמה אתגרים ומחלוקות מרכזיים בחברה הישראלית. בין הנושאים בפרק: אקטיביזם שיפוטי, אחוז החסימה, פסילת מועמדים, חירות הפרט מול טובת הכלל ועוד.


מוזמנות ומוזמנים להאזין בהקלקה כאן או בחיפוש "קולות של רוח" ברוב אפליקציות הפודקאסטים ובגל"צ.

יום שני, 12 באוגוסט 2019

לאפשר הפרדה אך לא בכפיה או הכוונה מלמעלה

יש בעיה עמוקה בלמנוע מחרדים לקיים אירועים בשטח ציבורי על פי אמונתם. יש בעיה קשה בלאפשר להם לקיים אירועים בשטח ציבורי על פי אמונתם.

לצערי, חלק גדול מהשיח סביב פסיקת בית המשפט שאסר הפרדה מגדרית כפויה או מוכוונת באירוע בשטח ציבורי בעפולה, אטום למורכבות הנושא ואף שוזר לתוכו פייק ניוז לגבי ההחלטה.

ההפרדה המגדרית היא מציאות יומיומית בקרב כמה מהתרבויות והקהילות בארץ. הבה נפקח את עינינו – יש מערכת חינוך ממלכתית בישראל שבה יש הפרדה כזו. יש מוסדות ציבור הממומנים חלקית מכספי ציבור (בתי כנסת, ישיבות, מקוואות) שבהם יש הפרדה כזו. יש ציבור רחב של נשים וגברים שללא הפרדה כזו לא מגיעות ומגיעים לאירוע.

הדמוקרטיה מכירה בזכויות דתיות ופולחניות ויודעת למתוח עבורם גבולות, והרי סיבת ההפרדה כאן היא דתית מובהקת. בעייתי לפגוע בחופש הדת. כמו כן, יש עקרון רב-תרבותי של התפשרות על-מנת שהאחר יוכל לחיות על פי אמונות הבסיס של תרבותו, כל עוד הן לא רומסות אנשים ברגל גסה. האם הפרדה היא רמיסה ברגל גסה? יש כאן מתיחה של הקו הליברלי עד הקצה.

מן הצד השני, יש בעיה דמוקרטית ומוסרית עמוקה בלהפריד או להפלות בכפייה בין אנשים על רקע הקבוצה שאליה הם נולדו. הבעיה הזו מחמירה מאוד כשמדובר במרחב ציבורי השייך לכולנו. כמובן אם אנשים מגיעים לאירוע ומחליטים לעמוד/לשבת בהפרדה על בסיס כלשהו – זכותם. כך קבע גם השופט בהחלטתו. אבל אם יש סדרנים שכופים את ההפרדה – זה בעייתי מאוד. אם יש שלטים שמורים לי כגבר ללכת לצד אחד ולאשתי לצד שני, זה פוגע בזכויותינו וכבודנו.

הקריטריון גבר-אשה הוא הפרדה על בסיס קבוצה שנולדים אליה, לכאורה בדיוק כמו גזע, נטייה מינית, לאום וכד' מי יעלה על דעתו להפריד על בסיס גזע? למעלה מזה, כל מחקר בנושא הדרת נשים מראה שיש קשר עמוק בין הפרדה להדרה. למשל, כמעט תמיד באירוע בהפרדה יודרו נשים מבמת האירוע וכמעט תמיד יוצבו מאחור באופן לא שוויוני.

ממשלת ישראל אימצה דוח בשנת 2014 (ובתוכה, לידיעת סמוטריץ, מפלגת הבית היהודי) הקובע שכחלק מהמאבק בהדרת הנשים בישראל, אין להפריד בין נשים וגברים בכפיה בשטח ציבורי. בית המשפט, אגב, כפוף להוראות הממשלה והכנסת כל עוד הן חוקיות והאש המופנית כלפיו כעת היא חלק מקמפיין מדאיג להחלשת הרשות השופטת בישראל.

יש כמובן עוד טיעונים לכאן ולכאן. זו סוגיה קשה. זה לא ברור מאליו. אין פתרון קל. לפיכך הורה כבר בית המשפט בעבר, במקרה של אירוע "משיח בכיכר" בתל אביב שבו דווקא העירייה הייתה זו שהתנגדה לקיום האירוע, על פתרון מורכב שבליבו הפרדה לא מוכוונת ולא כפויה. יבוא הציבור החרדי בהמוניו לאירוע, ויעמוד/ישב בו איך שבא לו. ואם תחליט אישה "להסתנן" לאזור בו עומדים גברים או להפך, כך יהיה.

באירוע התל-אביבי שיבח הציבור השמרני את בית המשפט שלא קיבל את עמדת עיריית תל אביב, למרות שפסיקתו הייתה למעשה זהה לפסיקה הנוכחית. אכן, גם הפעם קבע בית המשפט: "כל אחד מבאי האירוע יהיה רשאי לפי שיקול דעתו לשהות בכל מקום באירוע, ונאסר בזאת על מי מהסדרנים או המאבטחים, או כל גורם מארגן אחר באירוע, לבצע פעולה כלשהי של הפרדה על רקע מגדרי". במילים אחרות, לא נכפה הפרדה מגדרית, אך גם לא נאסור על הפרדה מגדרית שאינה כפויה או מוכוונת מלמעלה. כל אחד ואחת יעמדו היכן שליבם חפץ.

[זמן ישראל, 12.8.19. מוזמנות ומוזמנים להגיב באתר 'זמן ישראל']

יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

פמיניזם - חלק ג - פמיניזם ויהדות

[הקליקו כאן לעבור ישר להאזנה לפרק]

"ואל אישך תשוקתך - 'בעלך' אין כתיב כאן אלא 'אישך'. ביקש הכתוב לומר שעונשה של האשה יהיה בהשתוקקות ל'אישה' (האיש שלה), לאותו זמן שבו היה אישה שווה לה. שלא כמו העבדים החפצים לחסות תחת בעלות אדונם, תשתוקק האשה דווקא להשתחרר מאדנותו של בעלה ולהופכו ל'אישה'. אולם 'בעלה' ימשול בה והיא תעשה כל רצונו, עד ששנו חכמים: 'אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה'. ובעת הזאת, כשהולכת ושבה האשה למעמדה השווה לאיש, יקרב אף הקץ. ואין לך קץ מגולה מזה, שנאמר: 'וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי' (הושע ב, יח)".

זה קטע ממדרש יפהפה שכתבה עדי בלוט. לפני כמה עשרות שנים לא היה עולה על הדעת שאשה תכתוב מדרש. לפני לא הרבה זמן לא היה עולה על הדעת שניתן להבין כך את הפסוקים. המפגש בין הפמיניזם ליהדות הוליד ומוליד כל העת דברים נהדרים בעלי חשיבות גדולה לכולנו כבני אדם, ובעלי חשיבות גדולה לתרבות שלנו ולתורה שבליבה. 



ולמרות זאת... עדיין ברוב המוחלט של משפחותינו רק גבר יערוך את ליל הסדר. ועדיין הרוב המוחלט של אהובינו מתחתנים ברבנות בטקס שובניסטי. ועדיין ברוב המוחלט של חגיגות הברית האמא כמעט לא נוכחת. ועדיין כשחלקנו מבקרים מעת לעת בבית כנסת זה לרוב בית כנסת שלא סופר נשים. ועוד ועוד ועוד. לא רק "אצל הדתיים", אצל רובנו. לפני כמה ימים נפגשתי עם ד"ר חנה פנחסי לשיחה על פמיניזם ויהדות שחותמת את המיני-סדרה על פמיניזם בפודקאסט. מוזמנות ומוזמנים להקליק כאן ולהאזין. 

ניתן כמובן להאזין גם במגוון רחב של אפליקציות וביוטיוב, רק חפשו "קולות של רוח".