יום חמישי, 28 בינואר 2021

צדק חינוכי במחשבת חז"ל

קולות של רוח - פרק 69 - צדק חינוכי במחשבת חז"ל

חז"ל לא כתבו מסכת שעוסקת בחינוך או תלמוד תורה. הם לא הציגו משנה מסודרת בנוגע לצדק חינוכי או לחינוך בכלל. יחד עם זאת, נדמה שהסיבה היא לא כי הם תפסו את זה כנושא משני, אלא להפך - הנושא כה חשוב שהוא נכנס למאות דיונים ברחבי הש"ס. בתוך העושר הגדול הזה ביקשתי לבודד כמה מהמקומות שבהם עוסקים חז"ל בשאלות של צדק חינוכי כגון: מהי תכלית החינוך? האם כולם יכולים ללמוד תורה או שצודק לעשות מיונים וסינונים? ומי יכול לחנך וללמד? 



הפרק השלישי והחותם של סדרת 'צדק חינוכי' בהסכת, מתחקה באופן ביקורתי אחר מחשבת חכמי המשנה והתלמוד בשאלות הללו. מוזמנות ומוזמנים להאזין.




יום שבת, 9 בינואר 2021

ללמוד יחד ב 2021 - מוזמנות ומוזמנים להירשם

תקציר

שמח להציג בפניכן ובפניכם אפשרויות שונות ללמוד יחד (בזום) בתקופה הקרובה. האפשרות הראשונה שמתחילה כבר ב 19.1 היא סדרה של ששה מפגשים בקולות בשעות הערב בעקבות רעיונות קיומיים וחברתיים בפרשנות לתלמוד של עמנואל לוינס; האפשרות השניה היא סדרה של חמישה עשר מפגשים בבינה בשעות הבוקר בעקבות רוזה לוקסמבורג; האפשרות השלישית היא סדרה של שמונה מפגשים באסכולות בשעות הבוקר בעקבות הוגי היהדות החילונית-הומניסטית.

מהתלמוד אל עמנואל לוינס - בעקבות רעיונות קיומיים וחברתיים בחז"ל ובפרשנות של לוינס - קולות

מה? בסדרה נלמד שתי סוגיות תלמודיות, האחת שעוסקת בשינוי פנימי והשניה בזכויות עובדים וצדק חברתי, ובכל סוגיה נלמד את הקריאה הפרשנית המפתיעה ומעוררת המחשבה של הפילוסוף עמנואל לוינס עליה. 

מתי? 6 מפגשים, ימי שלישי, החל מ19.1.21, אחת לשבועיים, בשמונה וחצי בערב.

איך נרשמים? ניתן להירשם אונליין בקישור הזה. הנחה לבוגרי קולות בקישור הזה. הרשמה טלפונית (לבקש את ליזי או יעל) 08-6839399 או 0548639375.


בית מדרש בעקבות הגותה ומכתביה של רוזה לוקסמבורג - בינה

מה? כתביה של רוזה לוקסמבורג מהווים תעודה נדירה של גדלות נפש ורגישות מפעימה וניתן למצוא בהם נתיבים לחיים של משמעות, שלוות נפש ואושר. במהלך המפגשים נקרא במאמריה ומכתביה של רוזה ונעסוק בנושאים מרכזיים העולים מהם, תוך השוואה למקורות מן היהדות ולשורה של הוגים.

מתי? 15 מפגשים, ימי שלישי, החל מ9.2.21, אחת לשבוע, בתשע וחצי בבוקר.

איך נרשמים? ניתן להירשם אונליין בקישור הזה


יהדות חילונית הומניסטית - אסכולות

מה? במאה וחמישים השנים האחרונות עסקה שורה של אנשי רוח יהודים בשאלת החיבור בין יהודיות לחילוניות, והצמיחה את תפיסות היהדות כתרבות והיהדות החילונית. במהלך הקורס נתוודע לעיקרי תפיסותיהם של כמה ממעצביה של זהות זו (אחד העם, ברדיצ'בסקי, ביאליק, ברנר, אריך פרום) ונבחן את השלכות התפיסה על חיינו בישראל כיום.​

מתי? 8 מפגשים, ימי רביעי, החל מ3.3.21, אחת לשבוע, בעשר בבוקר.

איך נרשמים? הרשמה טלפונית במספר 1-700-700-169. פרטים נוספים בקישור הזה.



יום חמישי, 7 בינואר 2021

נְטוּלֵי הַשֵּׁם (לפרשת שמות)

התורה מתחילה בקריאת שמות. אלוהים בורא ומסדר את העולם ומכנה כל דבר בשם. לאחר מכן, הוא לוקח את בעלי החיים ומבקש מהאדם להעניק להם שמות. מתן שם הוא דבר חשוב בפרשת בראשית. במקביל, ספר שמות נפתח בפירוט "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה". על רקע אלו בלטה לי במיוחד העובדה התמוהה שניבטת אלינו מסיפור תחילת חיי משה – לכל המשתתפים בסיפור אין שם.

"וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן [...] וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ. וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. [...] וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד. וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד. [...] וַיִגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ".

איש מבית לוי, בת לוי, אחותו, בת פרעה, נערות, אמה, אשה מינקת, עלמה, אם הילד. נראה כאילו התורה מעלימה את שמות האנשים החשובים האלה כדי להעצים ולייחד את הגיבור האמיתי שנולד. לעיתים, כשלא מכנים אנשים בשם, מנסים בכך לטשטש את זהותם ואת חשיבותם, להפוך אותם לאמצעים למטרה. כשאין לך שם אתה שקוף. לא אותך יזכרו.

הרש"ר הירש מסביר יפה את מהות שמו של משה שניתן לו ע"י נטולת שם: "במתן שם זה ביקשה לומר: אל ישכח כל ימי חלדו, שהושלך אל המים, ונמשה מתוכם על ידי. על כן יהיה כל ימיו בעל לב רך, וקשוב לייסורי הזולת, ויהיה נכון תמיד להיות מושיע בעת צרה, להיות 'מוֹשֶה'... בכל אלה ניכרת אצילות הנפש של מי שהצילה את משה". 

בעל לב רך שקשוב לייסורי הזולת, הוא מי שתמיד שואל אותך "מה שמך?". בפרק השלישי פוגש משה לראשונה את אלוהים (אשר יפנה אליו בהכפלת שמו: "מֹשֶׁה מֹשֶׁה") ומעז לשאול אותו לשמו. התשובה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם" (שמות ג, יד).

אריך פרום מסביר: "אלוהים ישנו. ברם אין יישותו יישות נגמרת, בדומה לדבר מן הדברים, אלא היא תהליך חי, התהוות. רק דבר, רוצה לומר- מה שהגיע לצורתו האחרונה, יש לו שם. אם נתרגם תרגום חופשי את תשובת אלוהים למשה, נאמר: 'שמי הוא: נטול שם, אמור להם שנטול שם שלח אותך'. רק לאלילים יש שמות, מפני שהם דברים. לאלוהים "חיים" אי-אפשר שיהיה שם" (והייתם כאלוהים, עמ' 27). על רקע פרשנות זו נראה מוזר שהכינוי המרכזי כיום לאלוהים הוא: ה' (שהוגים: השם!). 

נמצאנו למדים שמחד, העדר שם הוא דוגמא לאי-ראיית האדם, לביטול הסובייקטיביות האנושית שלו, ליחס מנוכר ומחפיץ; ומאידך, דווקא העדר השם הוא הכרה בחַיּוּת, בכך שמדובר ביצור חי ומתהווה, לא בחפץ. נתינת שם היא לפיכך גם הכרה במישהו, העצמת נוכחותו, ובה בעת היא עלולה להיות סגירתו במסגרת, כבילתו תחת כינוי. כיצד נדע לתת שם אך לא לסגור תחתיו את האדם?

ואולי אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה מלמד אותנו דבר נוסף. פעמים רבות דווקא השקופים, נטולי השם, הם הגיבורים האמיתיים. אצילות הנפש של בת פרעה נמצאת בשורש הסיפור שלנו כעם. תמיד נשתדל לזכור את תודתנו העמוקה לגיבורים השקופים של חיינו, יהיו אשר יהיו. 

(קולות, 7.1.21)