פרשת יתרו: הצעה פרשנית לעשרת הדיברות

אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי –

אלוהים המוציא מארץ מצרים הוא אלוהי החירות. רק אלוהי החירות יכול להיות אל, מאחר ורק חירות מאפשרת ואף מחייבת בתוכה תנועה פנימית תמידית. הניסיון לקחת דבר מופשט אחר ולהפוך אותו לאלוהים הוא אסור, פסול ומסוכן. ערך עליון שתמיד מבטל מפניו כל דבר אחר ואינו נתון לביקורת בפוגשו את המציאות הוא עבודה זרה. בשוק העבודה רבים הופכים את ערך האפקטיביות והרווחיות לאלוהים, לעליון על כל שיקול אחר. בשמאל יש ההופכים את זכויות האדם לבעלות מעמד מוחלט. כל אלו פסולים ומסוכנים באשר הם לא רואים את מורכבות המציאות הדורשת איזונים וגמישות ראויה בין ערכים שונים.

לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ, לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי –

כל דבר חומרי ומוחשי שאתה סוגד לו הוא פסול. אין דבר חומרי שנכון להשתחוות בפניו. אין דבר חומרי שנכון להפוך לאל. מי שייעשה זאת יכניס לצרה גם את צאצאיו שיתקשו מאוד להיחלץ מסגידה זו. ראו את הסגידה לממון וצבירתו המשתלט על כל חלקה טובה וכמו עובר מדור לדור במשפחה.

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְהֹוָה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא –

הטל ספק. אל תשתמש בשם האלוהים- האמת האובייקטיבית- הצדק המוחלט, כדי לבטא את הדברים שאתה מאמין בהם, וודאי שאל תעשה זאת כדי לגרום לאנשים למלא אחר רצונותייך. האמת לא נמצאת בכיסך. אם אתה תלמיד חכם דע לך שהדיבור בשם אלוהים הופך אותך לתלמיד טיפש. מזה כבר לא תתנקה. כך למשל קריאתו של הרב עובדיה יוסף להצביע ש"ס תמורת גן עדן או פסיקתם של רבנים שהחזרת שטחים מנוגדת לתורה.

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְהֹוָה אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ יְהֹוָה אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ –

עליך לזכור כל העת שיש יום אחד בשבוע המאפשר השתחררות מכבלי החומריות של העולם, שוויון סוציאלי עבור כל המעמדות ומנוחה אמיתית. ראוי לו לאדם שידע מנוחה וקדושה בחייו. יום שכזה יהיה מבורך ליחיד ולציבור. בישראל רעיון זה מיושם בצורה חלקית ויש לעמול כדי להרחיבו.

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ –

היחסים בעולם מורכבים. לא בכל רגע תוכל לאהוב את הקרובים לך ביותר, אך בכל עת ועת עליך לכבד אותם. יחס של כבוד כלפי אלו שהצמיחו וגידלו אותנו הוא הכרחי להמשך חיינו עלי אדמות. להמשכיות הדורית. כך לדוגמא אם החלטת או נאלצת לתת לאדם אחר לטפל בהוריך בזקנתם עליך להקפיד לקחת חלק בטיפול, לבקרם תדיר ולהמשיך לכבדם גם אם זקנתם משנה אותם ללא היכר.

לֹא תִּרְצָח – נטילת חיים אינה נתונה לשיקול דעתך. גם כשאתה משוכנע שיש להרוג אדם אסור לך לעשות זאת. לא אתה תקבע מי ראוי לחיות ומי לא. ההרג היחיד המותר הוא כדי למנוע הרג, כדי להגן על עצמך ועל אחרים. לאור זאת יש לאסור כל עונש מוות, גם לרוצחים מתועבים, אך חובה עלינו לשרת בצבא בפעולות הגנתיות.

לֹא תִּנְאָף – עוצמותיו של היצר המיני מטלטלות ומלאות חיים. דע כיצד לכוון אותם בחייך. אל תיפול לכל חולשה רגעית. יש ערך לנאמנות. הניאוף בזוגיות הוא סמל לשאר חייך. אל תמהרו לבחור מנהיג הידוע כנואף. קשה לתת בו אמון.

לֹא תִּגְנֹב – אל תיקח מה שלא רכשת בדין. אל תקבע את הדין כך שתוכל לרכוש מה שלא ראוי שיהיה שלך. אל תנצל את מעמדך כדי לדאוג שרכוש של אחרים יגיע לכיסך או לקהילתך כפי שעשו דרעי ובניזרי והירשזון ואחרים.

לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר – היזהר מאוד מאמירת שקר על חברך, מעדות שאינה מהימנה. מעשה מעין זה הוא שילוב של שקר ולשון הרע והוא עלול למוטט את בסיס האמון המאפשר תקשורת בין בני אדם. הוא אף אכזרי ומענה. בקטגוריה זו יפלו גם ניסיונות הפללה של אדם במעשה שלא הוא אחראי לו, אך גם דברים "קטנים" יותר כמו הפצת שמועה שקרית על אדם.

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ, לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ –

דע לך – הדשא של השכן לא ירוק יותר, זו אשליה. חיים בריאים מתחילים בקבלה עצמית ובפרגון לזולת.

יהודה עמיחי מספר שאביו הוסיף שניים לעשרת הדברות: "הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר: לֹא תִּשְׁתַּנֶּה, וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר: הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה". ואני מחפש אילו דיברות הייתי מוסיף אני לו היה בי העוז והיהירות הדרושים לכך, ועולים בי שניים: "הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר: התייחס לזולת כבן אנוש ללא תלות במי שהוא, וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר: התייחס לזולת על פי מי שהוא".

(עשרת הדיברות המצוטטים כאן מופיעות בשמות כ, ב-יג).