בשעה שכולנו עסוקים בשאלה האם מעשיו של נתניהו חצו את הרף הפלילי, כפי שטוען היועץ המשפטי, או שמא מדובר בהתנהלות כשרה מבחינה משפטית, כפי שטוענים נתניהו והליכוד, אנחנו מפספסים את הדיון החשוב על השורשים התרבותיים והמנהיגותיים הרקובים שנחשפו כאן, שורשים הנעוצים לטעמי בהעדר ענווה מנהיגותית.
כתב החשדות מתאר שורה של מעשים שעל רובם אין ויכוח עובדתי. סוג אחד של מעשים הוא קבלת ארגזי שמפניה וקופסאות סיגרים יוקרתיים, וגם קצת תכשיטים, בשווי מצטבר של 707,147 שח משני בעלי הון, וזאת תוך דאגה לכאורה לאינטרסים שלהם; סוג שני הוא ניסיון להטות שוב ושוב, מאות פעמים, סיקור תקשורתי ועבודה עיתונאית, כך שייטיבו עם ראש הממשלה וישחירו את פני יריביו בתוך הימין ומחוצה לו, וזאת על ידי שימוש לכאורה בהשפעה הכלכלית והחקיקתית שיש לו במסגרת תפקידיו.
מעשים אלה, בין אם התקיים בהם קשר פלילי של מרמה, הפרת אמונים ובאחד המקרים שוחד, ובין אם לאו, מצביעים על בעיה עמוקה. רדיפה נטולת גבולות אחרי ממון וכוח, חומרנות ונהנתנות מוקצנת, ביסוס מערכות יחסים של הון-שלטון בשיטת "יתנו-יקבלו לא יתנו-לא יקבלו" ולבסוף רמיסת אמון הציבור במערכת המשפט כדי לשרוד פוליטית. בשורש כל אלה חבויה בעיה תרבותית עמוקה של מנהיגות נטולת ענווה. בעיית שורש זו אינה קשורה לימין ושמאל ומנהיגים ישראלים רבים נגועים בה, אם כי נתניהו לקח אותה לקצה.
ענווה היא צמצום האגו בתהליך החשיבה וקבלת ההחלטות, בצד מתן משקל נמוך לחומריות וגבוה לרוחניות. מנהיגות ענווה איננה חוסר ביטחון ואי השפעה. ענווה מנהיגותית מגיעה ממקום של חוזקה. זוהי מנהיגות בסגנון של הלל הזקן, שהיה נשיא הסנהדרין, ועליו נאמר "לעולם יהא אדם ענוותן כהלל", ושל המורשת שהותיר כאשר קבע התלמוד שהלכה כבית הלל "מפני שנוחין ועלובין היו", וידעו ללמוד מיריבם המר ולעיתים להודות בטעות ולהורות הלכה כבית שמאי.
מנהיג הפועל מתוך ענווה מסוגל להבין שלעיתים הוא טועה, יודע להכיר בערך האחרת והאחר, לא חי חיי חומרנות נהנתנית מוקצנת, וניגש לכוח שהופקד בידיו בתחושה של חרדת קודש, שליחות וזהירות.
מאידך, כשאין ענווה מתנהלים מתוך שכנוע פנימי שאין דבר טוב יותר לציבור מאשר אני-עצמי, ולפיכך כל האמצעים כשרים על מנת להישאר בשלטון; כשאין ענווה היריב שלי ואפילו השותף שלי לא נתפס כאדם בעל רגשות וזכויות, אני רואה אותו רק דרך הפרספקטיבה של התועלת או הנזק שהוא מסב לי, ולפיכך אני יכול להשחיר את פניו או לרוממו על פי אינטרסים רגעיים; כשאין ענווה מנסים לחיות בצורה הנהנתנית ביותר שניתן והרוח נחנקת תחת החומר; במילים אחרות, בהעדר ענווה מגיעים למעשים המתוארים בכתב החשדות נגד נתניהו.
בימים שבהם גם ראש ממשלת ישראל וגם נשיא ארה"ב מאופיינים בהתנהלות גאוותנית, חומרית ויהירה, עלינו לעסוק באתגר הצמחת מנהיגות שבליבה צניעות, רוח וענווה. במסגרת תפקידי בקולות אני זוכה לפגוש מנהיגות ומנהיגים רבים אשר מבקשים לפעול בעולם ברוח זו. אני תקווה שגם ההנהגה הפוליטית הלאומית שתצמח כאן בשנים הקרובות תדע לעשות זאת, ולא נמצא עצמנו עוד מספר שנים בבעיה זהה עם ראש ממשלה אחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה