יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

חינוך משחרר: פאולו פריירה ואחרים

קולות של רוח - פרק 68 - חינוך משחרר

הסופר ס.יזהר כתב על חינוך לערכים:

"אי־אפשר, אם זה חינוך, שיחליט אדם אחד גם בשביל חברו, רק משום שהלה תלוי בו וחי מידיו. חינוך צריך להסכמה מרצון, ולא לכפייה עד שיאמר אמן, להבנת הדבר שעליו הוא נתבע להסכים, לא לפני שבשל כוחו לעמוד בוויכוח, לא לפני שאומן בידי מחנכו להתווכח עמו, להטיל ספק, לשאול להוכחות, להפעיל שיפוט תבוני, ובקצרה: לא לתפוס את החניך לפני שהלה יודע לעמוד על שלו. אין זה חינוך אם אין בו הכרעה אישית ומרצון. 

כשם שלא ייתכן חינוך שיבוא תמיד מצד האידיאה, ולא מצד האדם שמתבקש אליה, ושלא יהיה כפוף ונדון להכרעות גמורות שכבר נפסקו בשבילו מראש, קודם שיידע לשאול, וקודם שיידע להשיב... אין זה עוד חינוך כי אם אינוס.

בדרך זו עושים את המחנך, קודם כול, לקבלן־משנה לבעלים הממונים עליו בלי לשאול את פיו, לא כל שכן את פי חניכו, ודוחפים את המחנך ואת החניך להגיע אל יעדים שנבחרו בשבילם, זה בלי שבחר וזה בטרם ידע לבחור".


מתח עמוק קיים בין תפקיד החינוך לשלב את החניך/ה בחברה בה הוא חי, לבין תפקידו לשחרר את האדם ולאפשר לה ולו לעצב את דרכם. בחלק השני של סדרת 'צדק חינוכי' אני דן במתח הזה בעזרת הפילוסופיה החינוכית של פאולו פריירה עם הצצות לבובר, ברנר, ס.יזהר וחז"ל. 

האזנה משחררת.

יום שישי, 25 בדצמבר 2020

סיכול הבא בעבירה - מסה

על רגל אחת - המאמר פורסם בספר עב-כרס חדש הקרוי על שמו של האלוף, ד"ר, השופט המחוזי מנחם פינקלשטיין, לרגל פרישתו משיפוט. את הספר ערכו השופט העליון עופר גרוסקופף, הפצ"ר האלוף שרון אפק, פרופ' שחר ליפשיץ ועו"ד אלעד שפיגלמן. זמן קצר לאחר פרסומו הפנה אליו בית המשפט העליון במסגרת פס"ד של השופט מלצר (בחוו"ד מיעוט) שעסק בשימוש באישור לבדוק במסגרת חקירה טלפונים שנבדקו תחילה שלא כדין. 

במה עוסק המאמר? בתקופה שפינקלשטיין שימש כפרקליט הצבאי הראשי הוא עיצב נורמות ופקודות רבות בצבא וביניהן את היחס לחיסולים, אשר זכו בעקבותיו לכינוי "סיכול ממוקד". שאלת הסיכול הממוקד היא הזדמנות להתבונן באחת השאלות האתיות החמורות: מתי מטרה מקדשת את האמצעים? מתי מותר ואולי חובה לבצע עבירות על-מנת להשיג מטרה ראויה? במאמר זה אני בוחן את השאלה הנ"ל בעזרת מקורות יהודיים המבחינים בין "מצווה הבאה בעבירה", לכלל "עשה דוחה לא תעשה" למקרה יוצא הדופן של "עבירה לשמה". לנוחיותכם ניתן להוריד את המאמר סרוק מתוך הספר בקישור הזה או לקרוא כאן, מיד אחרי התמונה.


יום שלישי, 15 בדצמבר 2020

צדק חינוכי: חינוך רב תרבותי ושוויון הזדמנויות

קולות של רוח - פרק 67 - צדק חינוכי: חינוך רב תרבותי ושוויון הזדמנויות

במסגרת סדרה חדשה בפודקאסט שתעסוק בצדק חינוכי, שוחחתי עם פרופ' יוסי דהאן על שתיים מסוגיות היסוד של תחום זה - החינוך הרב תרבותי, וחינוך שמאפשר הזדמנות שווה לכל בוגרת ובוגר שלו. במהלך הפרק אנו דנים בשאלות תשתית כגון: 

מהי רב-תרבותיות? באיזו מידה המדינה צריכה לאפשר אוטונומיה לכל זרם חינוכי? מה לגבי לימודי ליב"ה? מה הכוונה במונח 'שוויון הזדמנויות'? האם וכיצד צריכה מערכת חינוכית לייצר שוויון הזדמנויות לתלמידיה? וכיצד כל זה קשור למונחים כמו הסללה, אינטגרציה ואינדוקטרינציה? 



מוזמנות ומוזמנים להקליק כאן להאזנה או לחפש במגוון אפליקציות הפודקאסטים או ביוטיוב את המילים 'קולות של רוח'.

יום חמישי, 3 בדצמבר 2020

דילמת השיימינג - עכשיו בפודקאסט

קולות של רוח - פרק 66 - דילמת השיימינג

שיימינג.

חומרת הבעיה - האם אכן זה מעשה כל כך קיצוני ובעייתי כפי שרבים טוענים?

דיגיטציה - מה ההבדל בין שיימינג ברשתות הדיגיטליות לשיימינג לפני עידן זה?

שאלת המפתח החשובה: מתי מותר ואפילו ראוי ונכון לבצע שיימינג או להשתתף בהפצתו?!

רק נחשפתי  - מה לעשות עם מידע לכאורה שהגיע אלי כתוצאה משיימינג? להאמין או לא? לשנות התנהגות בעקבות זה או לא?

חוק ומשפט - עשיתי לייק או שייר לפוסט עם שיימינג ואחרי זה הסתבר שמדובר בפוסט שקרי של לשון הרע/דיבה. האם יש לי אחריות פלילית?


אם השאלות הללו מעניינות אתכם, אז אני מזמין אתכם לדיון בכולן כולל הצעה לתשובות בפרק האחרון של 'קולות של רוח' שחותם סדרה של ארבעה פרקים על מסכים. 

זמין כמובן בכל אפליקציות הפודקאסטים וגם בספוטיפיי, יוטיוב, אתר קולות וגלי צה"ל. 



[הצילום של הטקסט - מתוך גיליון 91 של כתב העת דעות בו התפרסם בעבר מאמרי 'דילמת השיימינג']