"דַּע, כִּי כָל רוֹעֶה וְרוֹעֶה יֵשׁ לוֹ נִגּוּן מְיֻחָד לְפִי הָעֲשָׂבִים וּלְפִי הַמָּקוֹם שֶׁהוּא רוֹעֶה שָׁם, כִּי כָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה יֵשׁ לָהּ עֵשֶׂב מְיֻחָד, שֶׁהִיא צְרִיכָה לְאָכְלוֹ. גַּם אֵינוֹ רוֹעֶה תָּמִיד בְּמָקוֹם אֶחָד. וּלְפִי הָעֲשָׂבִים וְהַמָּקוֹם שֶׁרוֹעֶה שָׁם, כֵּן יֵשׁ לוֹ נִגּוּן. כִּי כָּל עֵשֶׂב ועֵשֶׂב יֵש לוֹ שִׁירה שֶׁאוֹמֵר, שֶׁזֶה בְּחִינַת פֶּרֶק שִׁירָה, וּמִשִּׁירַת הָעֲשָׂבִים נַעֲשֶׂה נִגּוּן שֶׁל הָרוֹעֶה". (מתוך: ליקוטי מוהר"ן תנינא סג).
אלו השורות שהקריא שלמה ניצן לנעמי שמר בטלפון ועל בסיסן היא כתבה את הבית הראשון של שירת העשבים הידועה.
לכל רועה ורועה יש ניגון אותנטי משלו וכל עשב ועשב נטוע באבסורד קיומי ולכל רעיון ורעיון יש לרבי נחמן סיפור... בחלק השני של סדרת "הגות יהודית קיומית", אנחנו פונים למחוזות החסידות ופוגשים, בעזרת דודו ליברמן הנפלא, את תורתו הקיומית המיוחדת של רבי נחמן מברסלב.
מוזמנות ומוזמנים להאזין כאן, או באתר קולות, בגלי צה"ל, ובמגוון אפליקציות הפודקאסטים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה