על-פי סיפור הבריאה כל האנושות אחים. אותה אמא, אותו אבא. זו בחירה מרתקת לספר כך את הסיפור. המשנה מסבירה שזה כך: "מפני שלום הבריות, שלא יאמר אדם לחברו אבא גדול מאביך". זה רעיון יפה אבל הוא לא מחזיק מים. יודעים למה? כי דווקא אחים שנאבקים על אהבה ותשומת לב של הוריהם המשותפים עלולים להתייחס זה לזה ברוגז, אלימות ואפילו רצח. וזה בדיוק ספר בראשית שאותו מתחילים לקרוא מחדש בשמחת תורה. בראשית - ספר המשפחות המקולקלות. ספר על אחים שמתעללים זה בזה. מקין והבל, דרך יעקב ועשיו ועד ליוסף ואחיו. גם קנאת אחיות יש בו. אם תעקבו אחרי המילה אחיך בספר הזה, תעקבו אחרי מרוץ של דמעות וכאב. אבל זה לא כל כך פסימי. הספר מלא גם בהשלמות של אחים ומסתיים ביוסף שפורץ בבכי ומוחל באופן אצילי לאחיו על הזוועות שעשו לו. משם נגיע לספר שמות שבו יש מודל אחר לגמרי של אחים (משה ואהרון ומרים ושיתופי הפעולה שלהם), ומשם לשלל ציוויים שקושרים יחסי אחים ליחסי אחווה וצדק חברתי.
איך נוריד את הקנאה, התחרותיות והיהירות ובמקום אלימות נקבל יחסי אחווה? אחים רבים! כך היה וכך יהיה. כיצד ניתור מציאות של ריב אוהב, ריב סובלני?
על כל אלה שוחחו עימי ידידי הרב שי פירון וענבל גזית בגלי צה"ל. מוזמנות ומוזמנים להאזין כאן.