יום שבת, 14 באוקטובר 2017

מי אתה רבי משה בן מימון? ראיון ברשת ב

הוא חשב שכל אדם יכול לבחור מה לעשות בכל מצב וההשגחה לא מתערבת, שקמעות ואמונות-תפלות ואסטרולוגיה הם הבלים שלא ראוי להקשיב להם ושאסור הלכתית לשנות התנהגות בגללם, שתלמיד חכם חייב ללמוד הרבה מדעים ופילוסופיה אחרת הוא לא תמיד חכם אלא רב בוּר, שנבואה זה דבר טבעי שמתרחש ללא התערבות אלוהים, שאין הבדל מולד בין יהודי לשאינו יהודי, שחלק מהדברים שכתובים בתורה ואצל חכמים הם לא אמיתיים אלא אמונות שהכרחי שההמון יאמין בהם על מנת שיקיים מצוות, שחלק גדול מסיפורי התורה הם משלים, שלא ראוי לעסוק בחישוב בקץ ובמה יהיה בדיוק בימות המשיח. הוא הושפע עמוקות מפילוסופיית יוון וגם משורה של חכמים מוסלמים.

רגע, לפני שכולנו מתאהבים אולי כדאי לדעת גם ש...

הוא חשב שלא טוב שאשה תצא מהבית, ודאי שלא בלי בעלה. הוא חשב שיש אנשים שכה רחוקים מהאמת שהם בכלל לא נחשבים לבני אדם ונמצאים בדרגה בין אדם לקוף, רצה שעובדי עבודה זרה ימותו וכלל בתוך זה את כל הנוצרים, הוא פסק להלכה שיש להרוג אפיקורסים, עשה מהפכה באופן כתיבת ההלכה ומחק את כל המחלוקות והיה רחוק מאוד מפלורליזם וסובלנות. איש ימי ביניים קלאסי..

הרמב"ם. הדמות האינטלקטואלית המרתקת בתולדות היהדות.

לכבוד שידור הסדרה "הנשר הגדול - מסע בעקבות הרמב'ם" בכאן 11 (הערוץ הראשון לשעבר), שוחחה עימי ליאת רגב בתוכניתה "סידורים לשבת" (13.10.17) על משנתו של הרמב"ם. מוזמנים להאזין וכמובן לצפות בסדרה הנהדרת שיצר אורי רוזנווקס ובה הייתה לי את הזכות להשתתף מעט בפרקים 2, 3.




יום חמישי, 12 באוקטובר 2017

פרשת בראשית: השיימינג הראשון בהיסטוריה

בפרשת בראשית, צפופת המיתוסים והנפלאה, מסתתר השיימינג הראשון בתורה ובאופן מיתי- הראשון בהיסטוריה האנושית.

קין והבל נולדים. ארמוז על מה שלא נוכל להרחיב בו הפעם: קין- מלשון קניין. "וַתֵּלֶד אֶת-קַיִן וַתֹּאמֶר קָנִיתִי אִישׁ אֶת-יְהוָה" (בראשית ד, א). הוא יהיה עובד אדמה. הקניין הכי יציב והכי בעלני שיש. הבל- בשמו מרומז כבר סופו. כהבל פה. מגיח לרגע ונעלם. חולף לו מבלי ששמת לב שהיה כאן. ההפך מקין. הבל רועה צאן. סוג אחר לגמרי של בעלות. 

כולנו זוכרים את המשך הסיפור- המנחה לאלוהים, הקנאה, הרצח, ההיתממות ("לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?") ואז תוכחת האלוהים והעונש. לא עוד עובד אדמה. היא "לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ" לו. מעכשיו נווד. ואז זה מגיע- "וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת". 

הביטוי 'אות קין' הפך להיות שם נרדף לאות קלון. אדם מסתובב בעולם עם סימן שמוטבע בו. כל מי שרואה אותו יודע שהוא עשה מעשה נורא. זהו השיימינג הראשון בהיסטוריה. אי אפשר להסיר את האות. כל מי שיעשה עליך גוגל מיד יגלה. זה מי שאתה. זה דבק בך. זה ילך איתך מעתה ועד עולם. עבור רבים זה יהיה כל מי שאתה.

עם זאת, האמת הטקסטואלית על 'אות קין' סבוכה בהרבה. אומנם ברור שהאות תשמש לעולם תזכורת למעשה הנוראי שלו, אבל היא נוצרה על מנת להגן עליו. 

"יג וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל-יְהוָה  גָּדוֹל עֲוֹ נִי מִנְּשֹׂא.  יד הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל-מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי.  טו וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ". 

מטרת האות, אות הקלון הזה, לא הייתה לבייש, אלא להזהיר את כולם שלא יעזו לפגוע בו. שימו לב- אות אזהרה המגן על קין שהוא בה בעת גם שיימינג לקין. שיימינג שמגן על המבויש. מרתק שבזכרון הקולקטיבי נשכחה ההגנה ונותרה רק המשמעות של אות קלון.

תופעת השיימינג הופכת נפוצה יותר ויותר. על פי נתוני המשרד לבטחון פנים  כל בן נוער שלישי בישראל נפגע משיימינג או השפלה ברשת. 16% מבני הנוער מודים שהיו שותפים למעשה בִּיוּש. בקרב מבוגרים הנתונים מצומצמים יותר ועדיין מדובר בתופעה נפוצה ש 18% מעידים שנחשפו אליה. כפי שראינו במקרה של קין, השיימינג הוא לא תמיד רק רע. לעיתים יש צורך באות קין. לעיתים זה יכול לסייע להגנה על מוחלשי החברה ואפילו להגן על המבויש עצמו. יש כזה דבר שיימינג למטרות טובות שמגיע ממניעים טובים, אבל זה נדיר. על פי רוב השיימינג הוא תוצאה של סערה רגשית ורצון בפורקן ונקמה. לעיתים הוא אף מגיע מאזור אגוצנטרי וגאוותני בנפש, מאחר וכשאני עושה למישהו שיימינג אני מרגיש טהור וצדיק, אני לא כמוהו, אני מעליו. 

בשנה האחרונה עסקנו בכך בבית המדרש של צוות קולות, והשבוע הצגנו את הדברים לדיון במושב מיוחד בפסטיבל הקהל. כולנו יודעים שבמקורות היהדות הייתה התנגדות חריפה מאוד ללשון הרע ולהלבנת פנים. לפיכך, בדקנו מתי דווקא התירו חכמים להשתמש בדיבור שכזה. מתוך הלימוד צמחה הצעה שלנו לסדרה של שבע שאלות שנכון שישאל אדם את עצמו בבואו לעשות שיימינג. השורה התחתונה- כשזה 'אות קין', כשזה בִּיוּש שיעשה טוב בעולם, זה מותר. ברוב המוחלט של המקרים- זה אסור.

אני מזמין אתכם להיכנס ללינק הזה בו תוכלו להוריד את המצגת שליוותה את המושב שלנו בהקהל, להאזין לראיון עימי בגל"צ בנדון ובעיקר להעמיק בכלי "שבע השאלות" שפיתחנו. 


יום רביעי, 4 באוקטובר 2017

שיימינג - בין כלי חברתי לכלי הרסני

[שנתיים לאחר פוסט זה פרסמתי מאמר מעט מקיף יותר בנדון בכתב העת דעות, לקריאת המאמר הקליקו כאן]

בבית המדרש של צוות קולות עסקנו בתחילת 2017 בחיבור שאלון המסייע להחלטה האם לבצע שיימינג או לקחת בו חלק. לצורך כך, למדנו סוגיות מרכזיות במקורות העוסקות בשאלה מתי מותר (ולעיתים צריך) לדבר לשון הרע ו/או להלבין פני אדם ברבים, במקביל בדקנו שורה של מקרי שיימינג ודיונים אודותם ברשתות חברתיות, ומתוך הלימוד ודיון שנוצר חיברנו את השאלון. 

לקראת הצגת התהליך והשאלון במושב מיוחד בפסטיבל הקהל 2017 בהשתתפות תהלה פרידמן נחלון, תיארתי  את עיקרי הדברים בראיון לאברי גלעד ועינת נתן בתוכנית משפחה גרעינית בגלי צה"ל (3.10.17). מוזמנים להאזין.



שאלון המהווה כלי-עזר להחלטה האם לבצע שיימינג או להשתתף בו - 

1. וידוא אמת - האם בדקתי את כל הפרטים ועשיתי ככל יכולתי כדי לאמת אותם? במידה ושמעתי זאת מאדם אחר, האם אדם זה נאמן עלי? כדאי לבצע שיימינג רק במקרים שיש לך ביטחון גבוה במהימנות המידע. 

2. קשוט עצמך - האם אני חוטא/ת בדבר שעליו מתבצע הביוש? לא מומלץ לבייש אדם בגלל מעשה שאני עצמי עושה.

3. הצבת עצמי בנעלי האחר - האם הייתי מוכן/ה שיעשו לי שיימינג על אותו הדבר הפסול שבגינו אני רוצה לעשות כרגע ביוש לאחר? ככל שאני משוכנע/ת יותר שכך נכון היה לנהוג גם במקרה שלי, כך לדעתנו סביר יותר להשתמש בשיימינג.

4. מניע פנימי - מהו המניע שלי לפעולה? האם מדובר בנקמה / קנאה / תחרותיות / שנאה (ושאר יצרים) או במניעת נזק עתידי לאנשים אחרים? מניע אחר? ככל שההכרעה נובעת יותר מסיבות ערכיות ופחות ממקומות סוערים בנפש הקשורים בנקמה ושנאה כך אנו סבורים שהיא נכונה יותר.

5. תוצאה מצופה - באיזו מידה אני יכול/ה להניח שהאקט הזה יגרום לתיקון במקרה הספציפי או במאבק בתופעה הכללית? לא מומלץ להשתמש כלל בכלי זה אם הוא לא אפקטיבי.

6. תוכחה וחלופות נוספות – האם שקלתי את האפשרות של שיחה ישירה מול אותו אדם במקום ביוש? האם זה אפשרי לדעתי ויש סיכוי שהוא יקשיב לי? אלו אלטרנטיבות נוספות קיימות להשגת המטרה? במקרים שקיימת אפשרות סבירה של קיום שיחה ישירה מול האדם, שיחה שלא תפגע בקורבן או בך, מומלץ להקדים ולעשות זאת לפני שימוש בכלי של השיימינג. חלופת השיימינג לפעמים הכרחית אך איננו ממליצים להשתמש בה אם ניתן להשיג תוצאות דומות בדרך רכה יותר. 

7. מידתיות - האם ישנה מידתיות בין המטרה לשמה ברצוני לבצע שיימינג לבין הנזק הצפוי למושא הבושה? ככל שהתחושה היא שההשפעה על מושא הביוש תהיה חריפה וקשה ושאין מידתיות סבירה בינה לבין המעשה שהוא עשה, כך מומלץ להימנע מביוש ולהשתמש באמצעים אחרים. 

8. מבני כוח – באיזו מידה מושא הבושה אוחז לדעתי בכוח חברתי או אחר שהינו גדול משמעותית מהכוח שיש בידי מי שנפגע ממעשיו ו/או בידי? כדאי להשתמש בכלי של שיימינג בעיקר במקרים השוברים מבני כוח ומסייעים למוחלשים בחברה.

(השאלון חובר ע"י צוות בית המדרש בקולות בהנחייתי)