יום שבת, 21 במרץ 2015

מה נדרש כדי להחליף את השלטון (או- איך עבדו עלינו בעיניים)

ימים ספורים עברו וכבר מאות אלפי מילים נכתבו בעקבות תוצאות הבחירות האחרונות. אני מעז להוסיף כמה למלל הבלתי פוסק הזה מתוך תקווה להוסיף נקודות למחשבה ולא מתוך יומרה לפתור את הפאזל. בדברים הבאים אטען שהתקשורת עשתה עלינו סיבוב ובשום שלב לא היה סיכוי ממשי להחליף את נתניהו בבחירות האלה, ואסביר שלא יהיו פה חילופי שלטון בעתיד הנראה לעין עד שלא תיווצרנה שותפויות חדשות בחברה הישראלית ובראשן שותפות יהודית-ערבית ושותפות אשכנזית-מזרחית. 

עבדו עלינו – לא ניתן היה להחליף את נתניהו בבחירות 2015
המתמטיקה של הפוליטיקה אומרת שכדי ליצור גוש חוסם לנתניהו ולהחליף את השלטון צריך היה שמפלגות המרכז, בדגש על כולנו בראשות כחלון, יסכימו להיות חלק מגוש שבתוכו הרשימה המשותפת, ושהגורמים הרדיקליים ברשימה המשותפת יסכימו להיות בגוש אחד אתם. שני אלה לא קרו בשום שלב בבחירות האחרונות.
אם תטענו שהסקרים הראו אחרת אאתגר אתכם לחזור לתוצאות כל הסקרים שפורסמו ולחבר את המספרים. גם אם המחנה הציוני היה גדול יותר מהליכוד, הרי שעל פי הסקרים לא ניתן היה להקים גוש חוסם לנתניהו בלי הרשימה המשותפת (אלא אם כן החרדים עוברים לשמאל ולפיד מוכן פתאום לשבת איתם). מאחר ובשום שלב כחלון ולפיד לא התכוונו לעשות זאת, הרי שלא היה מלכתחילה סיכוי להחלפת שלטון.
למרות הדרמה התקשורתית המלאכותית וההפתעה לכאורה, הרי שהבחירות האחרונות שכפלו באופן צפוי את תוצאות הבחירות שלפניהן. בכנסת היוצאת היו לגוש הימין 61 מנדטים, למרכז 21 ולשמאל 38. בכנסת הנוכחית ירד הימין ל 57, בעיקר בגלל 125,106 קולות מבוזבזים שבחרו ברשימתו של אלי ישי, המרכז נותר על 21 מנדטים והשמאל עלה קלות ל 42. אומנם בתוך הגושים היה שינוי ומספר מנדטים לא מבוטל נדד מהבית היהודי וישראל ביתנו לחיקו של הליכוד, אבל בהקשר של חילופי שלטון זה לא משנה דבר. 
טענתי זו מוכחת ותקפה גם ברגע זה. מפלגות המרכז והשמאל יחדיו (המחנה הציוני, כולנו, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת) מונות 63 מנדטים ויכולות להרכיב ממשלה בלי הליכוד והימין או לכפות ממשלת אחדות בראשות המחנה הציוני. הן לא עושות זאת.
זו גם הסיבה שטעה ידידי תומר פרסיקו כשטען בפוסט פופולרי מאוד ש "המפתח שדרכו אפשר להבין מה קרה כאן בימים האחרונים, ובעיקר אתמול, הוא זהות". למרות שהדברים מפתים הרי שכפי שהראיתי לעיל התנועה של הימים האחרונים לפני הבחירות הייתה רק תוך-גושית והייתה קשורה הרבה יותר לשיקולי הצבעה טקטיים מאשר לענייני זהות עמוקים. יתרה מזו, השמאל אומנם לא משחק (לצערי) מספיק על מגרש הזהות היהודית ומשדר עודף אוניברסאליות וחוסר כבוד לפרטיקולריות, אבל יש לזכור שאם הוא כן היה עושה זאת הוא היה מציג באופן אותנטי זהות יהודית פלורליסטית, ליברלית, שוויונית התומכת בשינוי או ביטול ההלכה במגוון תחומים. זהות חשובה זו לא הייתה מרחיבה את קהל מצביעיו מימין אלא להפך.
אז מה צריך כדי להחליף שלטון בישראל? שותפות יהודית-ערבית אמיצה שתרחיב את האפשרויות הקואליציוניות, ושותפות אשכנזית-מזרחית שתפתח שיח זהות מעמיק ואולי תוכל להעביר קולות ממחנה הימין למרכז חדש. בפוסט זה אתמקד בשותפות היהודית-ערבית (ובקרוב פוסט נוסף). 

דרושה שותפות יהודית-ערבית חדשה (כולל סקופ חדשותי מלפני עשור)
נדמה לי שאת הסיפור הבא ששמרתי בדיסקרטיות זמן רב מותר כבר לספר- לפני עשר שנים זימן אותי יו"ר מרצ דאז יוסי ביילין לשיחת התייעצות בארבע עיניים. במהלך השיחה הוא הפתיע אותי מאוד ושאל: "איך לדעתך יגיבו החברים במפלגה אם אוביל איחוד של מרצ וחדש?". השבתי לו שאני וחברים רבים נוספים נעזוב באותו היום את המפלגה. ביילין נראה מופתע מאוד מתגובתי הנחרצת. מאז הנושא לא עלה בינינו שוב.
תגובתי החד משמעית לביילין לא נבעה מכך שאני נגד שותפות יהודית ערבית. ההפך הוא הנכון- שנים רבות אני תומך בשותפות עומק כזו ורוצה בכניסתה של חד"ש לקואליציה של מרכז-שמאל, לדעתי מבלי שנממש בקרוב את חזון מגילת העצמאות המבטיח "אזרחות מלאה ושווה" לבני העם הערבי, וכן "נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים", עצם קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית נתון בסכנה. אך למרות דברים אלה האמנתי בשותפות קואליציונית ולא מפלגתית בגלל שוני דרמטי בין המפלגות- מרצ היא מפלגה ציונית המאמינה בכך שמדינת ישראל צריכה להיות הבית הלאומי של העם היהודי, וחד"ש היא מפלגת "מדינת כל אזרחיה". חשבתי שנכון לשתף פעולה למרות השוני אבל לא להתערבב זה בזה.
היום אני כבר לא נחרץ. הדמוגרפיה הישראלית מראה באופן ברור שבעתיד הנראה לעין לא יהיו חילופי שלטון בלי שותפות יהודית-ערבית רחבה ואמיתית שתבוא לידי ביטוי גם באופן פוליטי-מפלגתי. המציאות השתנתה ממגוון סיבות- בגלל העלאת אחוז החסימה, בגלל הגדילה הדרמטית של גוש המרכז, בגלל שהוכח שמפלגות ערביות מודרות לחלוטין ממוקדי קבלת ההחלטות ובגלל פערי העומק האידיאולוגיים שהולכים ומעמיקים בתוך הציבור הערבי.
לאחר העלאת אחוז החסימה התכנסו יחד המפלגות הערביות השסועות והגיעו לשיתוף פעולה פוליטי שמבוסס על מגזריות ואינטרסים, אבל לא על השקפות עולם ועמדות. כך למשל חד"ש השמאלנית, שוחרת השלום והסוציאליסטית, מפלגה המאמינה בשותפות ורוצה לראות פה מדינת כל אזרחיה החיה בדו קיום, חברה למפלגת בל"ד הימנית, שוחרת האינתיפאדות והאלימות, מפלגה המתנגדת לשותפות ורוצה לראות פה מדינה דו לאומית וגם זה רק בגלל שלא ניתן לגרש את היהודים מהארץ. זה לא חייב להיות כך.
במקום סוג כזה של חבירות אפשר לעמול על שותפות מסוג אחר- מפלגה יהודית-ערבית מתונה שאומנם תהיה חלוקה בתוכה בשורה של סוגיות כמו מידת יהדותה הרשמית של המדינה, אך תהיה שותפה ברוב סוגיות העומק שמעסיקות את החברה הישראלית. מרצ במתכונתה הנוכחית ובחרדתה מפני היעלמות מהמפה הפוליטית כנראה מיצתה את עצמה. חד"ש כבר הכירה בחוסר היכולת שלה לתפקד לבד והצטרפה לרשימה המשותפת. זה הזמן לפרק את שתי המפלגות האלו ולהקים על בסיסן מפלגה יהודית-ערבית חדשה. מפלגה מעין זו תוכל להיות שותפה קואליציונית לגיטימית בממשלת מרכז-שמאל ובכך לשנות את המפה ולאפשר מהפך שלטוני. האם יהיה מי שירים את הכפפה? 

[בקרוב- פוסט על שותפות אשכנזית-מזרחית]

3 תגובות:

  1. היי ליאור,
    חן שיתפה את המאמר שלך, והזכיר מאד משהו שכתבתי אני בעניין:

    כולם מקשקשים עכשיו תיאוריות בלי סוף על הסיבות לניצחון של ביבי, חלקם מפספסים לחלוטין את הנקודה
    כן השמאל מנותק מהפריפריה, וכן חשוב ליצור ראש גשר שם, בתיאוריה זה היה אולי אמור להיות כחלון (שרץ עם מצע שהוא לחלוטין מפלגת העבודה, שמאלה מעט מלפיד) וכנראה שזו היתה טעות חמורה לותר על שאול מופז אבל זה הכל טקטיקה, הסיבה להפסד היא במקום אחר
    הערה: אני סופר את כולנו במרכז, כי המצע החברתי כלכלי שלה הוא מפלגת העבודה, וגם המדיני היא בעד הסכם שלום וחלוקת הארץ, ורק מעלה את השאלה שהרצוג עצמו העלה – האם בעת הזו יש פרטנר

    בבחירות 1992, רבין ניצח והיה מהפך גדול, בואו נבדוק את התוצאות:
    גוש ימין חרדים זכה ב-56 מנדטים, גוש מרכז-שמאל זכה ב-56, ערבים – 8
    בבחירות 2015 הימין ניצח בגדול (ואני מסכים שהוא ניצח) התוצאות:
    גוש ימין חרדים זכה ב-57 מנדטים, גוש מרכז- 21 שמאל -29, ערבים – 13

    אז מה קרה כאן, למה אז זה היה ניצחון סוחף, ועכשיו זה הפסד צורב? כאשר רק מנדט אחד עבר לגוש ימין-חרדים

    שתי סיבות
    הראשונה, הטכנית - הפיצול במחנה – ב-92 אלו היו שתי מפלגות, כאן אלו היו 4. אם לפיד וכחלון היו רצים יחד והמחנ"צ ומרצ היו רצים יחד, היו פה שתי מפלגות שמקימות קואליציה כמעט הומוגנית של 50 מנדטים עם תמיכה מבחוץ/גוש חוסם של הערבים ואז גם שס הייתה מצטרפת, והייתה קואליציה יציבה, בדיוק כמו שרבין עשה ב-92 שהושיב את שולמית אלוני ואת אריה דרעי באותה קואליציה

    השנייה, המהותית - הדרת הערבים – הסיפור המרכזי של הבחירות האלו זאת הגזענות כנגד הערבים שפשה באליטת הימין והתקבלה בהשלמה אצל המרכז ובשתיקה אצל השמאל.
    כן אני מסכים שזועבי ובל"ד הם לא פרטנר, אבל האם גם איימן עודה הוא לא פרטנר? האם הרופא בבית חולים, והאח במרפאה, הרוקחת בקופת החולים, החבר למשרד, הזכיין בחנות, המלצר במסעדה, האם הם כולם אויבים?
    כאשר אשת שר בכיר אומרת בפריים טיים על איימן עודה ש- 'הוא הכי מסוכן כי הוא נראה ישראלי' וזה עובר בשתיקה. כאשר שר חוץ אומר על כל הערבים שהם גייס חמישי, שהוא יטפל בהם עם גרזנים, שהם 'עדיין' כאן רומז שבקרוב לא (הם שחיים כאן מאות שנים והוא שלא נולד כאן) ועדיין ראשי המחנ"צ ויש עתיד רואים בו פרטנר לקואליציה, אז מה נלין על הימין? כאשר ראש הממשלה זועק שהערבים בהמוניהם רצים אל הקלפיות, הצילו, והמדינה שותקת, מה נעשה?
    כן, מדברים על דברי ההבל והגזענות של גרבוז אבל עזבו, זאת טקטיקה עלובה של הימין, דווקא כאן ראשי המחנ"צ גינו בכל תוקף, בעוד כאשר ראשי הימין השוו אותנו לחמאסניקים, למשת"פים של דעאש והנאצים, זה עבר בשתיקה, אז די עם הבכיינות הפנימית
    . המשפט החזק של החודשים האחרונים הוא 'תביאי לו שוקולד, מה את ערבייה?' ואני רוצה להתייחס לסיפא שלו - איך מטפלים בגזענות הזו? ראשית דרך חינוך, ואיך מחנכים? ראשית דרך דוגמא אישית.
    אז כן, חשוב לחבק את הפריפריה היהודית, אבל חשוב לא פחות להושיט יד לציבור שהוא 20% מהאוכלוסיה, וש-80% ממנו מבקש להשתלב בחזרה במשחק הפולטי – יש כאן 10-11 מנדטים בכנסת הזו ופוטנציאל ל-16 מנדטים, שאסור אסור לוותר עליהם.
    ולא – לגשת שבועיים לפני בחירות בצורה פטרנליסטית ולבקש לחתום על הסכם עודפים, זו לא הדרך, הדרך היא עכשיו באופוזיציה, של ראשי המחנ"צ, מרצ ויש עתיד - לשלב ידיים, ללכת לנתיבות אבל גם לכפר יאסיף, ללכת לבאר שבע ואשקלון, אבל גם לאום אל פאחם, רהט ודלית אל כרמל. ללכת לנצרת עילית אבל גם לנצרת. לראות ולהראות שהם לא מפלצות וגם אנחנו לא, ואז לגזענים לא תהיה תקווה ואז כשנראה כי ערבי ישראל אינם מפלצות אולי נצליח ליצור דיאלוג עם הפלסטינים... עד אז לדבר על שלום עם הפלסטינים זה פשוט חסר תוכלת אם אנחנו רואים בערביי ישראל אויבים. איך אפשר לדבר על אבו מאזן כפרטנר אם עודה אינו פרטנר

    השבמחק
  2. תודה על התגובה והשיתוף.
    תיקון קל בנתונים- ב 92 היו למפלגות הערביות רק 5 מנדטים אבל זה הספיק ליצירת גוש חוסם של 61. ההבדל הגדול היה שלא היו מפלגות מרכז ושס הייתה הרבה פחות ימנית. אם באותן בחירות התחיה היתה מקבלת עוד כמה קולות ועוברת את אחוז החסימה, הימין היה מנצח....

    השבמחק
  3. While anti-Israel intolerant "activists" will try to falsely portray Israeli security action as supposed "racist," it's 100% false. It of course stems from facing/fighting radical racist Arab Islamic terror. Those that target civilians, who are exclusively Jews.

    ___

    MOST PERSECUTED GROUP IN ISRAEL ARE ACTUALLY CHAREDIM (which proves that division in that democratic country are cultural).


    https://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%94+%D7%A0%D7%92%D7%93+%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D&oq=%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%94+%D7%A0%D7%92%D7%93+%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D


    Most Israelis want Orthodox parties out of government, survey says
    Sep 27, 2019 · Sixty-nine percent of respondents also said that support for religious freedom was a significant factor in their vote last week...
    https://m.jpost.com/israel-elections/most-israelis-want-orthodox-parties-out-of-government-survey-says-603100/

    ____

    Stop the Anti-Charedi Bias
    APR 26, 2020, 6:14 PM

    Given our current extraordinary circumstances, I have been following the Israeli English news much more consistently than is my norm. And I have been shocked by the wholesale maligning of the Charedi leadership, and in particular of Rav Chaim Kanievsky shlita, by so much of the mainstream Israeli media.  I am sure that the vast majority of my Charedi brethren are spending their time engaged in much loftier pursuits than reading the news, and that those few who have viewed such biased reporting do not wish to spend their time responding to unfounded attacks.  But I feel the need to call out these erroneous allegations, which appear intended to advance the media’s anti-Charedi agenda rather than do what the media is supposed to do in disseminating the news – simply report facts...
    https://blogs.timesofisrael.com/stop-the-anti-charedi-bias/

    Residents Claim Discrimination Over Closure of ultra-Orthodox City in Israel
    The Haredi city of Bnei Brak woke up Friday to a reality of checkpoints and police: 'They wouldn’t do such a closure for any secular city'
    Bar Peleg
    03.04.2020 | 23:06
    https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-residents-claim-discrimination-over-closure-of-ultra-orthodox-city-in-israel-1.8738493

    Owing the ultra-Orthodox an apology
    Suddenly, the discussion is no longer about the identity of the coronavirus carriers; no accusations are being flung at them for the way in which they choose to observe their Judaism.
    By  Ruthie Blum
     Published on  06-03-2020 18:06
     Last modified: 06-03-2020 13:06
    https://www.israelhayom.com/opinions/owing-the-ultra-orthodox-an-apology/


    העובדה שהחרדים הם הכי מרגישים ובאמת הכי מופלים לרעה, מוכיח שההבדלים בישראל לא שייכים לגזע או גזענות, אלא על רקע תרבות.

    (וצעדי בטחון נגרמים לא בגלל "גזע", אלא ההיפך הוא הנכון, הם נגרמים דוקא בגלל קיצוניות ב'גזענות ערבית' המחפשים כמטרה לטרור רק אזרחים יהודים).

    השבמחק