יום שישי, 26 ביולי 2019

פמיניזם - חלק ב - מהי "תרבות האונס"?

פמיניסטיות רבות מהזרם המכנה עצמו רדיקלי, טוענות שיש משהו בעומק התרבות שבה אנו חיים אשר מייצר פגיעות מיניות. הן מכנות את זה "תרבות האונס".



בפרק הנוכחי בפודקאסט - המשך שיחה עם מאיה רומן והפעם בעיקר על הטרדות ופגיעות מיניות, שיימינג ככלי מאבק והבעייתיות שבו וגם על מה זה עיתון פמיניסטי.

ניתן להאזין בלינק הזה או בספוטיפיי (חדש!), גל"צ, איי-טיונס, גוגל-פודקאסט, יו-טיוב ועוד מגוון אפליקציות. 

יום חמישי, 18 ביולי 2019

בנות צלפחד ופמיניזם בימינו - מאמר ופודקאסט

[למעבר ישיר לפרק החדש בפודקאסט הקליקו כאן, לקריאת המאמר באתר החדשות "זמן ישראל" הקליקו כאן]

בפרשת פנחס אנחנו קוראים על ניצנים ראשונים של מאבק פמיניסטי בעת הקדומה. מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה, חמש בנותיו הגיבורות של צלפחד, העזו לדרוש שנחלת אביהן תועבר להן למרות שנחלות הועברו אז רק לגברים. משה פונה להחלטת אלוהים וזה משיב: "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת־נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן: וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי־יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ" (במדבר כז, ז-ח). התעוזה השתלמה!

אלפי שנים אחרי סיפור זה צבר המאבק הפמיניסטי תאוצה. הדבר קרה בזכות שורה של נשים אמיצות ובזכות חדירת הליברליזם לעולם המערבי, והפך לנחשול גדול ששינה את פני האנושות. מוזמנים ומוזמנות להאזין בקישור זה לפודקאסט העוסק השבוע בפמיניזם, בזרמים בתוכו, במחלוקות הפנימיות, במקומם של גברים בתנועה זו ובעבודה שלפנינו. 



אבקש להאיר כאן זווית אחת של העניין - 
ניתן לחלק את הדיכוי בעולם לשני סוגים: דיכוי מכוון ודיכוי שיסודו ברשלנות תמימה. הדיכוי המכוון קובע שיש להפלות ציבור מסוים. הדיכוי התמים מתקיים ללא כל כוונות רעות. הוא נובע מהתניות תרבותיות וסדר חברתי והוא כלל לא מודע. זה, לדוגמא, ההסבר לכך שיש שכר שונה לגברים ונשים בתפקידים מקבילים. זה לרוב גם ההסבר לכל אותם כנסים ורבי-שיח ללא נשים. יוזמי האירוע לא התכוונו להדיר נשים. זה לא עולה על דעתם ומנוגד לתפיסת עולמם! אבל ברשלנותם הם לא שמו לב שאין קול נשי בשיח. וכך במאות דוגמאות אחרות. 

המבט הפמיניסטי לא מתרשל. הוא מבחין בעוול שנעשה תחת ידינו ותחת תרבותנו גם אם מבלי משים. הוא כל הזמן ער לזה. הוא מחנך את כולנו למבט ער. אכן, המבט הפמיניסטי מעורר אותנו לא רק בנושא המגדרי. הוא דורש מקום לכולם בעיצוב פני החברה והתרבות. הוא דורש ריבוי מבטים וקולות. הוא לא מקבל את הסדר החברתי כנתון טבעי. המבט הפמיניסטי לא חושש לעמוד מול יסודות התשתית של החברה ולטעון כנגדם. הוא רואה תמיד לנגד עיניו את אלה שבעלי הכוח בחברה רואים פחות. הוא שם לעצמו תמיד כמטרה את צמיחתן של אוכלוסיות מוחלשות יותר. 

גם מאבקם החשוב של קהילת יוצאי אתיופיה יסודו במבט שכזה. מדינת ישראל הממוסדת לא מפלה במכוון את בני הקהילה. מחקרים מראים אומנם לצערנו גזענות גלויה ומכוונת מצד עשרות אחוזים בחברה הישראלית, אך זו לא גזענות ממוסדת. יחד עם זאת, נציגי המדינה בהחלט מתרשלים פעמים רבות מאוד ומפלים דה פקטו את בני ובנות קהילת יוצאי אתיופיה. במאבק הזה, כמו במאבק הפמיניסטי, קמו גיבורים בכאבם לזעוק את זעקתם ולתבוע את השותפות והשוויון. אכן, קו ישר וברור מחבר בין מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה למאבקים חברתיים בימינו. 


יום שישי, 12 ביולי 2019

הרעיון הדיאלוגי - עמנואל לוינס

קולות של רוח

הוא חשב שעצם המפגש שלי עם הפנים שלך מטיל עלי אחריות וציווי מוסרי. הוא חשב שלעיתים דווקא אמונה באנושיותו של האחר בטרם עת יכולה להוביל לאסון. הוא חשב שישנם מצבים שבהם אדם יכול לאבד את חירותו ללא שמץ של כפיה. אלוהים היה מרכזי מאוד בעולמו אבל הוא הבין אותו אחרת לגמרי ממה שרובנו חושבים עליו כשאנו שומעים "אלוהים". הוא אחד ההוגים המרתקים ביותר בזרם הפילוסופיה הדיאלוגית.



עמנואל לוינס. האתיקה של האחר. פרק נוסף בפודקאסט והפעם שיחה עם ד"ר אליזבט גולדוין, מתרגמת של לוינס שכתבה דוקטורט וספר על משנתו. מוזמנות ומוזמנים להאזין בהקלקה כאן.

יום ראשון, 7 ביולי 2019

הרעיון הדיאלוגי - פרנץ רוזנצוויג

ישנה טענה (חזקה) שנשמעת פעמים רבות בקרב ציבור חילוני - הדת מהווה מחסום לאתיקה ופוגעת במוסר. מאחר וחלק גדול מהמאמינים סבורים שהדת מחייבת אותם ושתכניה קדושים ולא ניתנים לערעור, ומאחר ומצוות הדת עתיקות ולא מבוססות על תפיסות של הומניזם ושוויון, הרי שבהכרח יוצא שהדת חוסמת את האתיקה ומפריעה לה.



אני חושב שטענה זו היא תחילתה של שיחה חשובה ולא סופה. אחד ההוגים שטען את ההפך היה פרנץ רוזנצוויג. לטענתו הפילוסופיה האתית נתקעת וזקוקה לדת! ללא דת אין אתיקה מלאה. כיום זו נשמעת ממש טענה פרובוקטיבית. 

בפרק החדש ב"קולות של רוח", השני בסדרה על הפילוסופיה הדיאלוגית, משמיע ליאון וינר דאו את הטענה הזו בשמו של רוזנצוויג ומסביר אותה. מוזמנות ומוזמנים להאזין בלינק הזה או בהקלקת "קולות של רוח" במגוון אפליקציות של פודקאסטים וביוטיוב. 

יום שבת, 29 ביוני 2019

הרעיון הדיאלוגי - מרטין בובר

קולות של רוח
מהו דיאלוג? מה הכוונה יחסי אני-אתה לעומת יחסי אני-לז? איך זה קשור לאהבה? ומה לגבי חינוך?
מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק הראשון במיני-סדרה על הפילוסופיה הדיאלוגית, מתחילים עם מרטין בובר.



טקסט שמאוד השפיע עלי וחלקו נמצא בפרק - 

"ההוראה אינה מחנכת, המורה מחנך. המורה הטוב מחנך בדיבורו ובשתיקתו, בשעות הלימודים ובהפסקות, בשיחות ארעיות, בעצם הווייתו, ובלבד שיהא הווה באמת ויהא נוכח באמת. הוא מחנך במגע. בית-המדרש-לעם מושתת על המרצת המגע בין המורה לתלמידים - על העיקרון הדיאלוגי; דיאלוג של שאלות ותשובות, שאלות משני הצדדים ותשובות משני הצדדים, דיאלוג של התבוננות משותפת באיזו מציאות שבטבע או באמנות או בחברה, דיאלוג של התעמקות משותפת באחת מבעיות החיים, דיאלוג של חברוּתה אמיתית, שבה גם ההפסקות שבשיחה דיאלוגיות הן לא פחות מן הדיבור.

מגע משמעו, שזיקת המורה אל תלמידיו אינה זיקת-מוחין, השפעת מוח מפותח על מוחות שלא הבשילו עדיין, אלא זיקת-נפש לנפש, שהוא עומד כנגדה בכל הווייתו, הווייה מול הווייה, זאת אומרת שפועל הוא לא מלמעלה למטה, מן הקתדרה אל הספסלים, אלא מתוך פעולת-גומלין אמיתית, מתוך חילופי נסיונות, נסיונותיה של נפש מוּבגרת ונסיונותיהן של נפשות מתהווֹת, והרי גם נסיונותיהן של אלו חשובים הם. לא זו שהתלמידים שואלים מלמטה והמורה פותר מלמעלה, ואף לא ששואלים ומשיבים משני הצדדים, אלא שיחת-גומלין היא, שיחה אמיתית, ששני הצדדים שותפים בה שותפות-אמת, אלא שהמורה מנהלה ומסדרה, כשהוא נכנס בה בכל אישיותו שלו, במישרים ובלי כל עיצוּרים. והוא מה שקראתי בשם העיקרון הדיאלוגי בחינוך. 

[...] על המורים לשאול גם שאלות ממש, כפשוטו של השם, כלומר שאלות שאין בפיהם תשובה עליהן, ותשובות התלמידים יקנו להם, למורים עצמם, את הידיעה שהם חסרים, היא ידיעת נסיונותיהם ודעותיהם של התלמידים. וכן עליהם לענות על שאלותיהם של התלמידים לא באינפורמציה עניינית בלבד, שהיא אמנם חשובה מאד, אלא גם מעומקו של נסיונם האישי. עליהם לפתוח לתלמידים שיספרו, ועליהם לספר בעצמם; לעורר את התלמידים שיתארו מה שראו בעיניהם ולספר בעצמם מה שראו הם". 

(מרטין בובר, מתוך חינוך מבוגרים).

התפיסה הדיאלוגית של בובר בפרק חדש, בסדרה חדשה, בפודקאסט.

יום חמישי, 20 ביוני 2019

המהפכות השקטות של הרמב"ם - חלק ד ואחרון - מהפכות?

לפני כמה חודשים כתב לי רב שלא הכרתי בשם הרשי גרוסמן תגובה לאחד ממאמריי. במהרה הסתבר שמדובר באיש יקר, מתוככי העולם החרדי, שכצפוי יש פערים עמוקים בהשקפה ופרשנות בינינו. לא ויתרנו ופיתחנו דיאלוג בכתב סביב שורה של נושאים ובין היתר סביב משנתו של הרמב"ם.



השבוע נפגשנו לראשונה בישיבת "דעת אהרון" בשכונת הר נוף. למדנו קצת בבית המדרש, הוא הכיר לי את ראש הישיבה, והקלטנו פרק לפודקאסט בו הרשי מגיב לשלושת הפרקים האחרונים על הרמב"ם ומסביר את פרשנותו היותר שמרנית ומסורתית מזו שהצגנו בנוגע למשנת הרמב"ם.


בתמונה - לוח המודעות בכניסה לבית המדרש שממחיש לטעמי משהו מהחרדיות הנשמרת מהשפעות חיצוניות. 

הקליקו כאן להאזין לפרק.
תודתי לרב גרוסמן.


יום רביעי, 12 ביוני 2019

המהפכות השקטות של הרמבם - חלק ג - משמעות החיים


בדרך להבנה של מהי משמעות החיים ומה תכלית האדם לפי הרמב"ם, שוחחתי עם ד"ר משה הלינגר על שורה של נושאים מעניינים כמו תרבות הצריכה ומותרות, האם האתיקה היא אמצעי לפילוסופיה הוא להפך, הניתן לפרש את ההתגלות באמצעות התבונה ובכלל מהי דתיות רציונלית, מהו מדרג "השלמויות באדם" ועוד




מנחה אורח: משה הלינגר.




יום חמישי, 6 ביוני 2019

המהפכות השקטות של הרמב"ם - חלק ב

עקירת עבודה זרה.

עבודה זרה היא להפוך משהו או מישהו בעולם לאלוהים או לחילופין להפוך את אלוהים למישהו או משהו בעולם. לפרשנות של הרמב"ם על עבודה זרה יש השלכות חשובות גם על תפיסת היהדות וגם על התנהגויות שונות בחברה הישראלית של ימינו.

זוכרים את הנאום הידוע לשמצה של יאיר גרבוז מבחירות 2015 בו דיבר על מנשקי הקמעות המתפללים על קברי הקדושים? גרבוז כינה זאת אלילות. ומה חשב הרמב"ם?



מוזמנות ומוזמנים להאזין לפרק.

להורדת דף לימוד ובו מקורות המוזכרים בפרק הקליקו כאן 

יום שני, 3 ביוני 2019

מוזמנים ללמוד יחד בשבועות

במוצ"ש הקרוב (הלילה שבין 8 ל 9 ביוני) הוא ליל שבועות שבו נוהגים ללמוד תורה כל הלילה. לשמחתי, כבר לא מעט שנים שהמנהג התרחב בשני מובנים - מושג התורה מתפרש במובנו הרחב ונוגע בכל עולם היצירה היהודי, ולקהל הלומדים ושיטות הלימוד התווספו מאות תיקונים פלורליסטים הפזורים בכל רחבי הארץ ובהם מלמדים בעלי השקפות עולם מגוונים.  

אני שמח להזמין אתכם ללמוד יחד בליל החג - 

בשעה 23:30 אהיה ברחובות [חוויות שוויץ המדע, חיים סירני 52] בשיחה עם מכובדי הרב ד"ר יואל בן-נון. סיכמתי עם הרב יואל שהוא יציג את ההשראה שהוא מקבל מהחילוני האתאיסט י.ח.ברנר ואני אציג את ההשראה שאני מקבל מאיש ההלכה הדתי הרמב"ם. בחצי השעה השניה נדון יחד בשאלת החיבור והחיים המשותפים בישראל לאור הגותם של שני אלה. תודה לרבני צהר על ההזמנה.

בשעה 01:00 בלילה אהיה בבית דניאל תל אביב [בני דן 62] ואנסה לשוחח, בעזרת לימוד של כמה מקורות, על הסכנה שברוח. עולם הרוח נשמע תמיד מפתה ומזמין, רוחניות נחשבת למעלה ו"איש/אשת רוח" הוא אחד הכינויים המחמיאים ביותר שניתן לתת לאדם. במפגש אהרהר ואערער על מקומה של רוח נטולת חומר ועל יצירת איזוני חומר-רוח. 

מצרף את התכניות המלאות של התיקונים בבית דניאל וברחובות.
חג שמח ולימוד מהנה.




יום שבת, 1 ביוני 2019

המהפכות השקטות של הרמב"ם - חלק א

קולות של רוח - המהפכות השקטות של הרמב"ם - חלק א - הוצאת אלוהים מהעולם.

כשאתם חושבים על נביא, לא על איש ספציפי אלא על הרעיון של נביא, של נבואה, על מה אתם חושבים? רובנו מדמיינים אדם שאלוהים החליט להתגלות אליו ולפיכך יודע לדבר את דבר האלוהים ובין היתר להגיד מה יקרה בעתיד. הרמב"ם חשב שנביא זה משהו טבעי. זו מדרגה שאדם מגיע אליה לבדו. זה לא אדם שנבחר על ידי אלוהים וזה לא אדם שאלוהים מתגלה אליו מלמעלה למטה. כן כן, הרמב"ם בכבודו ובעצמו. לטעמי זה חלק מהפרויקט הגדול של הרמב"ם להוצאת אלוהים מהעולם.



הרמב"ם היה מגדולי ההוגים, הפוסקים והפרשנים בתולדות היהדות. מרתק לעקוב אחר המהפכות השקטות שהוא הוביל. את שלושת הפרקים הבאים של הפודקאסט נקדיש להגותו. בפרק הזה (הקליקו להאזנה) נראה כיצד ניסה הרמב"ם להוציא את אלוהים מהעולם דרך לימוד תפיסות הנבואה, הרצון החופשי וההשגחה שלו.

הקליקו כאן להורדת דף מקורות מלווים לפרק.

מברית ייעוד לברית חיים

ספר במדבר, אותו אנו מתחילים לקרוא השבת, מתחיל בציווי לערוך מפקד – "שְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל־זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם. מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן" (במדבר א, ב-ג). דרך פענוח המילה "עדה" אנסה לשרטט הצעה להסתכלות מחודשת על הברית המחברת אותנו לכדי עם אחד.

במאמרו "קול דודי דופק" ערך הרב י.ד.סולובייצ'יק הבחנה בין מחנה לעדה, בין גורל לייעוד. על פי סולובייצ'יק, במצרים נכרתה בין חברי העם היהודי ברית גורל, ברית אשר נכפתה עלינו כתוצאה משיתוף מאורעות לא פשוטים ושממשיכה עד ימינו. לתפיסתו, שיתוף המאורעות הכפוי עלינו, מוביל לשיתוף הסבל אשר יוצר שיתוף חובה ואחריות ומייצר לבסוף שיתופי פעולה בתוך העם. "גורל אחד שם אותנו כאן".

בסיני נכרתה בינינו ברית ייעוד. "הייעוד מציין בחיי-האומה – כמו בחיי היחיד – קיום מדעת שהאומה בחרה בו ברצונה החפשי ושבו היא מוצאת את הריאליזציה המלאה של הוויתה ההיסטורית, במקום קיום כחווית-עובדה בלתי-נתונה לשינוי שהאומה נדחקה לתוכו, מופיע הקיום כחווית-פעולה בעלת ממדים תכליתיים, רפודי-תנועה, עליה, שאיפה ומימוש", כותב סולובייצ'יק. ומהו תוכן הברית? "אורח-חיים מיוחד המכוון את חיי-אדם לגישום תכלית אחת המונחת חוצה ליכולת האדם, איש-הגורל, והיא: הידמות אדם לבוראו על-ידי התעלות על-עצמית… ברית-יעוד של קיבוץ בעל חפץ ורצון המקדש והמכוון את עצמו לקראת האלהים".

בתפיסתו של סולובייצ'יק ההבדל בין ברית גורל לייעוד הוא-הוא העומד בבסיס ההבדל בין מחנה לעדה – "מחנה נוצר מתוך השאיפה להגנה ומתפרנס מרגש הפחד, ועדה נוצרת מתוך געגועים להתגשמות אידיאה מוסרית נהדרה ומתפרנסת מרגש האהבה. במחנה שולט הגורל שלטון בלי-מצרים, ובעדה שולט היעוד".

האם בימינו עם ישראל הוא מחנה או עדה? דומני שהתשובה דורשת להוסיף מושג אמצע.
במאה ה-21 נדיר מאוד שברית ייעוד תעמוד בבסיסו של עם. גם בעם היהודי פסקה ברית זו. קיום התורה וההידמות לאלוהים לא מהווים עוד ערכים משותפים, ואף בקרב אלה הרוצים בקיום חיי תורה ישנן מחלוקות חריפות ביותר לגבי משמעותן של מילים אלו. יחד עם זאת, אין להסתפק בהיותנו מחנה אחד. עלינו לתור אחר ברית שאינה מבוססת רק על גורל כפוי, אך גם לא מתיימרת ליעדים וערכים המשותפים לכולם. אני מציע לחשוב על 'ברית חיים' המבוססת על תרבות משותפת.

תרבות לאומית כוללת טקסטים מכוננים, סמלים, מועדים, סיפורים, ביטויים, שירים ומנהגים משותפים אשר בצידם תחושת קשר משותפת לטריטוריה, שפה והיסטוריה. תרבות שכזו חייבת להיות רב-דורית ולינוק ממעמקי חיי האומה לאורך דורות. זו תרבות שלמרות הבדלים ערכיים תהומיים בין החברים בה, מייצרת תחושת אחדות ושייכות לדבר גדול יותר. היא אף מהווה קרקע ליצירה חדשה. בין השותפים לתרבות הזו יש ברית לא-מדוברת, ברית של חיים.

ברית החיים של העם היהודי חייבת לינוק משורשי ההיסטוריה, הדת והתרבות הגלומים ביהדות על פרשנויותיה השונות. נריב על הפרשנות, נתקוטט על הערכים, אך נהיה חלק מאותה תרבות חיים וניצור דרכה את היהדות של ימינו אשר תהווה תשתית לדורות הבאים. בברית זו יבואו כל החפצים בהמשך קיום העם, בארץ ובתפוצות.

הרב סולובייצ'יק סבר ששליחותה ותפקידה של מדינת ישראל היא "העלאת עם-מחנה לדרגה עדה-גוי-קדוש והפיכת שיתוף גורל לשיתוף יעוד". אני מציע לשנות מעט חשיבה זו. על מדינת ישראל יחד עם ריכוזי היהודים הגדולים בתפוצות, ליצור ברית חיים משמעותית ומשגשגת, שתהווה קומה תרבותית מפוארת הניצבת מעל ברית הגורל הכרותה בינינו. זו לטעמי אחת ממשימות הדור.

יום חמישי, 9 במאי 2019

האתגר האסטרטגי של החברה הישראלית


מבט מלמעלה על החברה הישראלית ביום הולדתה ה-71, מלמד על שני קווי שבר מרכזיים - קו השבר הסוציולוגי שהינו שבטי-מגזרי, וקו השבר האידיאולוגי שהינו ליברלי-שמרני. לגבי שניהם רווחות אי הבנות עמוקות ויש להסביר מה ההבדל המשמעותי בין קבוצה לשבט מגזרי וכיצד השתנתה החלוקה האידיאולוגית בישראל מימי הימין-שמאל הישנים.

אני מציע חמישה קריטריונים לבדיקה האם קבוצה מהווה שבט מגזרי. הראשון והחשוב שבהם הוא קיומה של מערכת חינוך נפרדת שרוב מוחלט של הקבוצה לומד בה; השני הוא שרוב המשתייכים לקבוצה מתחתנים בתוכה; השלישי הוא שלקבוצה יש לפחות כלי תקשורת אחד המיועד בעיקר לחבריה; הרביעי הוא שיש לקבוצה ישובים או שכונות משלה; ולבסוף, הקריטריון התודעתי- אנשים מחוץ לקבוצה ובתוכה מזהים את בני הקבוצה כשייכים לה. 

כאשר כל חמשת הקריטריונים מתקיימים יחדיו נוצר מגזר שבטי, אשר לו מאפיינים משותפים רבים, ואשר לרוב מתקיים ניתוק עמוק וחריף בינו לבין מגזרים אחרים. כאשר מתקיימת מערכת חינוך נפרדת ורוב מוחץ של הנישואים הם בין בוגרי אותה מערכת לעצמם, יש לדבר השפעה עמוקה. כאשר הם גם ניזונים מכלי תקשורת פנים-קבוצתיים ולעיתים אף מתגוררים בנפרד, הרי שתהליך הנפרדות מעמיק מאוד. התיוג כבן/בת לקבוצה משלים את התהליך. 

צודק הנשיא ריבלין בטענה שבחברה הישראלית מרובת הקבוצות יש רק ארבעה שבטים מגזריים: שבט חילוני ובו גם ציבור מסורתי לא-דתי, שבט ערבי, שבט דתי ושבט חרדי. יש ציבור שהינו על-מגזרי או כזה המשתייך לקבוצות שלא מוצאות את עצמן בחלוקה זו, יש תת-קבוצות רבות, אך שבטים של ממש יש רק ארבעה ולצערנו הם פחות או יותר מנותקים זה מזה, בעלי היכרות מועטה מאוד באשר לאורחות החיים והתפיסות של השבטים השכנים להם ופעמים רבות גם בעלי תחושות של איבה זה כלפי זה.

קו השבר האידיאולוגי-פוליטי הוא זה המבחין בין תפיסות ליברליות המעמידות את האדם וחירותו במרכז, לתפיסות שמרניות רפובליקניות המעמידות ערכים מסורתיים ותפיסות לאומיות במרכז. במרכז השבר הזה לא ניצבת דווקא השאלה הפלשתינית או הסכסוך הישראלי-ערבי ולא מדובר בשבר שבמרכזו דווקא סוגיות כלכליות. זהו שבר עמוק יותר, הנוגע ביסודות התפיסה הדמוקרטית.

לשבר האידיאולוגי יש השלכות על שורה של מחלוקות הנוגעות בשורשי החיים שלנו כאן. משמעות הלאומיות, היחס בין היותה של ישראל יהודית לדמוקרטית, היחסים בין יהודים לערבים בישראל, השליטה הישראלית בחלק משטחי יו"ש, מגדר ושאלת השוויון, יחס לאחר בדגש על עובדים זרים ומבקשי מקלט, מדיניות קליטת עליה של ספק יהודים, סוגיות דת ומדינה, תפקידו של בג"צ, היחס ליהדות התפוצות ועוד.

החלוקה הסוציולוגית וזו האידיאולוגית אינן מנותקות זו מזו. בתוך החברה היהודית רובו הגדול של השבט החילוני הוא ליברלי ורובם הגדול של השבטים החרדי והדתי הינם שמרניים. החפיפה בין הנפרדות השבטית לנפרדות האידיאולוגית מחזקת את השסע והסכנה שבחלוקה זו. למותר לציין שהשסע בין יהודים לערבים הוא קשה ועמוק. לפיכך, ההתמודדות עם תמונת המצב שתיארתי כאן היא אחת הסוגיות האסטרטגיות החשובות ביותר על סדר יומנו. 

לצערי, במקום להבין זאת ולבנות תוכנית לאומית משמעותית להיכרות בין השבטים ובין התפיסות האידיאולוגיות, ולבניית תרבות של מחלוקת מפרה ומצמיחה, משתמשים כמה ממנהיגינו במציאות זו כדי למקסם את כוחם, משסים אותנו זה בזה ומעמיקים את הבעיה. בעתיד אעמיק כאן בתיאור חלוקות אלו ובדרכים להתמודדות עימן. לעת עתה, אברך אותנו בתחילת שנתנו השבעים ושתיים שנדע להישיר מבט לאתגר אסטרטגי זה ולהתמודד עימו באומץ ובאהבה. 

(זמן ישראל, יום העצמאות תשע"ט, 9.5.19)

יום שלישי, 7 במאי 2019

ובחרת בחיים - פרק מיוחד ליום הזכרון

קולות של רוח - פרק מיוחד ליום הזכרון והזמנה לאירוע.

שיחה עם נטע ביתן כפרי, ראשת מיזם 'ובחרת בחיים' ואחותו של אסף שנפל בקרב בחברון בשנת 2003, על בחירה בחיים בתוך השכול, הכעס על האופן בו מעוצב כיום 'יום הזיכרון', והניסיון לעצב תרבות זיכרון חדשה בישראל.



ובאותו הקשר - מוזמנות ומוזמנים לאירוע הזיכרון של 'ובחרת בחיים' וקולות בערב יום הזכרון (שלישי בערב בת"א). האירוע נפתח במעגלי לימוד בהנחיית מנחי קולות (אני ביניהם). לפרטים ורישום הקליקו כאן.



יום שלישי, 30 באפריל 2019

הקלות הבלתי נסבלת של ההשמדה - פודקאסט

קולות של רוח - פרק מיוחד ליום השואה.

במרכז הפרק עומד דיון בדבר הבירוקרטיה המודרנית ויכולתם של מספר קטן יחסית של אנשי רוע לגרום למספר עצום של אנשים רגילים להוציא לפועל פשעים איומים. הפרק נסוב סביב דמותו של אדולף אייכמן ומשולבים בו קטעים קצרים ממשפטו.



או חפשו "קולות של רוח" במגוון אפליקציות של פודקאסטים או ביוטיוב.

להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק הקליקו כאן

יום ראשון, 21 באפריל 2019

ישעיהו ליבוביץ - מדינת ישראל - פודקאסט

קולות של רוח - ישעיהו ליבוביץ - ערכים, יהדות, מדינת ישראל - חלק ג - מדינת ישראל (הקליקו להאזנה)

חגית עופרן, נכדתו של ליבוביץ החברה בצוות מעקב התנחלויות בשלום עכשיו, משוחחת עימי על תפיסת הציונות של סבא שלה ובעיקר על דת ומדינה, סוגיית הכיבוש והשימוש הקשה בביטוי יודו-נאצי. בפרק השמעת בכורה להקלטות נדירות של ליבוביץ המושמעות כאן לראשונה.




לשמיעת הפרק ניתן להקליק כאן או לחפש "קולות של רוח" במגוון אפליקציות של פודקאסטים וביוטיוב.
להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק הקליקו כאן




יום רביעי, 17 באפריל 2019

Freedom in the consciousness of slavery חירות בתודעת עבדות


לפני כמה ימים חזרו הבנים שלי בני הארבע מהגן וסיפרו לי על מכת בכורות. הם הסבירו לי שבמכה זו כל האחים הגדולים מתו. הם לא מבינים עדיין בדיוק מה זה אומר למות, אבל כבר קולטים שזה משהו רע מאוד. לפתע אמר אחד מהם: "אבא, בעצם אנחנו האחים הגדולים של שחר". פניו ופני אחיו התאום השתנו. גם פני שלי הלבינו. 

מכת בכורות הייתה המכה הקשה ביותר שהנחית אלוהים על המצרים על מנת לשחרר את עמנו, עם של עבדים משועבדים שהשלטון מתעלל בו ואף רוצח את בניו. קשה מאוד להסביר לילד רך על המכה הזו, אבל אין זה רק משום שהוא בן ארבע. בקריטריונים של היום הייתה זו מכה לא ראויה מבחינה מוסרית. עם זאת, היא נעשתה מתוך תודעה ומציאות קשה של עבדות. הלגיטימיות של רוב מכות מצרים ועוד שורה ארוכה של מעשי אלימות ולוחמה המופיעים בתורה ובהיסטוריה היהודית, נובעת מהיותנו עם נרדף ומוכה הנאבק על חירותו. סיפורים אלה יצרו תקווה לעם מושפל ומדוכא. סיפורים אלה חינכו אותנו לא לוותר על חרותנו וכבודנו ולדעת, גם בשעות משבר, שהם בהישג יד. כיום יש לשאול מהי השפעתם של סיפורים אלה עלינו בעידן של ריבונות וכוח?

ריבונות היא אתגר מופלא. יחד עם זאת, אחת הסכנות העמוקות ביותר הטמונות בה, היא להיות במצב של חירות ולהתנהל מתוך תודעה של עבדות. 

בשעת עבדות עלינו לפעול מתוך תודעת שרידות ולהפעיל כמעט כל אמצעי שברשותנו על מנת לשלוט מעט בחיינו. ההפך הוא הנכון בשעת חירות. חלק מהיותנו בני חורין הוא לדעת שלא כל דבר מאיים על קיומנו; שניתן ללכת בקומה זקופה ולא להיכנס לחרדה מכל איום, רוחני או גשמי; שעלינו להחליף את החשיבה המצרית הרואה בזר גיס חמישי ובוחרת למרר את חייו בעבודה קשה, בחשיבה של יוצאי מצרים המצווים באהבת הגר והחלש; עלינו לדעת שהנחתת עשר מכות אלימות ואיומות היא אמצעי שמשתמש בו העבד המושפל ולא בן החורין. 

התורה עצמה דורשת מאתנו שבשעת ריבונות נתנהל מתוך חמלה ואהבה. בשורה של מצוות מופיע מצב העבדות והגרות בו היינו, כהנמקה לדאגה לחלש שיחיה בקרבנו בשעה שנהיה בני חורין. בטקסט יוצא דופן שחיבר הרש"ר הירש במאה ה-19 הוא כותב שכאשר תקום מדינה יהודית יהיה עלינו לבסס אותה על שני עקרונות – החסד והשוויון בפני החוק. לדבריו: "במבחן עיקרון החסד והשוויון יעמוד בייחוד יחסה של המדינה היהודית אל הזרים: הללו ייהנו מכל הזכויות שהחוק מעניק לאזרח, ומיחס של אהבה וחסד, וזה לעולם קנה - מידה מהימן לרמת האנושיות וכיבוד החוק שבמדינה" (עיינו בפרשנותו לשמות כ"ג, ט). 

קל יותר להוציא את בני ישראל ממצרים מאשר להוציא את מצרים מבני ישראל. נשות ואנשי חינוך בישראל של 2019 חייבים למצוא דרך ללמד את עשרת המכות, את סגירת הים על המצרים, את המלחמה בעמלק ובשבעת העממים, וסיפורים רבים נוספים כמו סיפור נקמת היהודים בשונאיהם בפורים, או סיפורי המכבים בחנוכה, מתוך תודעת חירות ואחריות. זו משימה מורכבת וקשה אך היא קריטית בתהליכי היציאה שלנו מעבדות לחירות. אסור להתנהל בחירות מתוך תודעת עבדות. עלינו להדביק את הפער שנוצר בין מציאות חיינו לפסיכולוגיה הלאומית שלנו ולצאת באמת מעבדות לחרות. 

חג שמח.

(TOI, 17/4/19ׂ)

יום חמישי, 11 באפריל 2019

ישעיהו ליבוביץ - יהדות - פודקאסט

קולות של רוח - ישעיהו ליבוביץ - ערכים, יהדות ומדינת ישראל - חלק ב - יהדות (הקליקו להאזנה)



שיחה עם הרב אילעאי עופרן, נכדו של ליבוביץ, על משנתו של האיש שהטיל ספק בבריאת העולם והיה מאמין אדוק, שלא חשב שאלוהים מתערב כיום בעולם וראה בעבודת ה' ערך עליון, שחשב שיש לחוקק הלכה חדשה במגוון נושאים מודרניים ובאותה עת בז לרפורמים ולתפיסות של יהדות כתרבות.

הקליקו כאן להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק.







יום רביעי, 3 באפריל 2019

ישעיהו ליבוביץ - ערכים - פודקאסט


הפרק מהווה מבוא לכל משנתו של ליבוביץ ועוסק בשאלות כגון - מהו ערך? מה הקשר בין מדע לערכים? מה תפקידו של הרצון בעולם הערכים? האם ניתן להתווכח על ערכים? 

הפרק הבא יעסוק בתפיסת היהדות שלו והפרק שאחריו בתפיסותיו הפוליטיות.



להורדת דף מקורות ובו טקסטים המוזכרים בפרק הקליקו כאן

יום חמישי, 28 במרץ 2019

ספיישל בחירות 2019 בפודקאסט - מה היו ביאליק וברנר מצביעים?

קולות של רוח - מהי מדינה יהודית ומה צריכות להיות הדרישות הפוליטיות של אלו שמאמינים במגוון זהויות יהודיות בישראל? שיחה עם מיכל ברמן, מנכ"לית פנים ובוגרת קולות, על השאלות הללו וחלק נוסף בסוף הפרק העוסק בשאלה מדוע נתניהו יצא מגדרו להכניס את אנשי עוצמה יהודית הקיצוניים לכנסת ומה הסיפור של אחוז החסימה. הקליקו כאן להאזנה.








יום רביעי, 20 במרץ 2019

היהדות החילונית קיומית של י.ח.ברנר - פודקאסט

קולות של רוח - שי זרחי ואני נפגשנו לשיחה שניה והפעם על יוסף חיים ברנר - האיש שעשה "ונהפוך הוא" לתפיסות המסורתיות של היהדות. טעימה קטנה משפתו החדה של ברנר:

"שאלת חיינו היהודית היא לא שאלת הדת היהודית, שאלת "קיום-היהדות". את רעיון-התערובת הזה צריך לעקור משורש. אחד-העם עשה זה פעם והתחרט. אבל אנחנו, חבריו היהודים החפשים, אין לנו וליהדות כלום, ואף על-פי כן הננו בתוך הכלל בשום אופן לא פחות ממניחי תפילין וממגדלי-ציצית.  ...אנחנו, היהודים החיים, בין אם אנחנו מתענים ביום-כיפור ובין אם אנו אוכלים בו בשר בחלב, בין אם אנו מחזיקים במוּסרה של הברית הישנה, בין אם אנו בהשקפת עולמנו תלמידים נאמנים לאפיקוֹר – אנחנו איננו חדלים להרגיש את עצמנו בתור יהודים, לחיות חיינו היהודים, לעבוד ולברוא אָפני עבודה של יהודים, לדבר בשפתנו היהודית, לקבל מזוננו הרוחני מספרותנו, לעמול בשביל תרבותנו הלאומית החפשית, להגן על כבודנו הלאומי וללחום את מלחמת קיומנו בכל גילוי, שמלחמה זו מקבלת" 
(יוסף חיים ברנר, מתוך: בעיתונות ובספרות- על חזיון השמד).




אם תחפשו "קולות של רוח" ברוב אפליקציות הפודקאסטים (מעתה כולל גם בגוגל-פודקאסטס) וגם באייטיונס וביוטיוב, - תוכלו למצוא אותנו. כמובן אפשר גם בלינק הרגיל בסאונד-קלאוד (מוזמנים להקליק כאן ולהאזין)

בהקלקה כאן ניתן להוריד דף מקורות עם הטקסטים המוזכרים בפרק.

מקווה שתהנו ו... פורים שמח :-)